ויקיפדיה

הכנסת העשירית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סקריפט החלפות (אידאולוג, על ידי, קונצנזוס, - ב, {{ס:ה|כנסת}})
שורה 1:
{{כנסות וממשלות ישראל}}
 
'''הכנסת העשירית''' נבחרה ב[[הבחירות לכנסת העשירית|בחירות לכנסת העשירית]] אשר התקיימו ב-[[30 ביוני]] [[1981]], הושבעה ב-[[20 ביולי]] [[1981]] וכיהנה עד תאריך [[13 באוגוסט]] [[1984]].
את ישיבתה הראשונה פתח הנשיא [[יצחק נבון]] ובראשה עמד [[מנחם סבידור]].
 
שורה 7:
 
{{ערך מורחב|הבחירות לכנסת העשירית}}
 
 
{| class="toccolours" border="0" cellpadding="3" style=" margin: 0 1em 1em 0;"
שורה 46 ⟵ 45:
|
|-
| [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון]]
|
| 4
שורה 88 ⟵ 87:
|
|}
 
 
הבחירות לכנסת העשירית, אשר התקיימו ב-[[30 ביוני]] [[1981]], [[כ"ח בסיוון]] [[ה'תשמ"א]], היו קיצה של אחת ממערכות הבחירות הסוערות והקשות בתולדות מדינת ישראל. הן הוקדמו ממועדן המקורי שנועד להיות ב- [[3 בנובמבר]] אותה [[1981|שנה]], [[ו' בחשוון]] [[ה'תשמ"ב]]. בבחירות התמודד [[הליכוד]] בראשות [[מנחם בגין]] מול [[המערך]] בראשות [[שמעון פרס]] הליכוד, שפיגר בסקרים בתחילת מסע הבחירות, עשה כל שביכולתו על מנת להמשיך ולהחזיק בשלטון, ומערכת הבחירות הרווייה מתחים עדתיים הייתה סוערת, קשה, ולעתים אף אלימה. [[הפצצת הכור בעיראק]], ב- [[7 ביוני]] [[1981]], כמו גם יכולתו הרטורית יוצאת הדופן של בגין, היטו את הכף לטובת הליכוד, אשר ניצח בסופו של דבר בהפרש זעיר של עשרת אלפים קולות.
שורה 99 ⟵ 97:
 
{{ערך מורחב|מבצע שלום הגליל}}
 
 
{{ערך מורחב|משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)}}
 
האירוע המרכזי בזמן כהונתה של הכנסת העשירית היה "[[מבצע שלום הגליל]]", מבצע שיזם [[שר הביטחון]] [[אריאל שרון]]. המבצע החל ב[[יוני]] [[1982]], ויעדו המוצהר היה לסלק את ריכוזי ה[[מחבל|מחבלים]]ים ה[[פלסטינים]] מ[[דרום לבנון]]. יעדו הרחב יותר היה לגרום לבחירתה של [[ממשלה]] ב[[לבנון]] שתחתום על [[הסכם שלום]] עם [[ישראל]] ותביא לחיסול בסיסיו של [[אש"ף]] במדינה. המבצע החל בקונסנזוסבקונצנזוס לאומי רחב, אולם הפך למוקד של מחלוקת קשה, שבאה לידי ביטוי בהפגנות ובדיונים סוערים ב[[הכנסת|כנסת]]. אלה הגיעו לשיאם אחרי הטבח במחנות הפליטים [[סברה ושתילה]] שליד [[ביירות]], שתוכנן ובוצע על- ידי מיליציה של [[הפלנגות הנוצריות]]. [[ועדת כהן]], שמונתה ב[[נובמבר]] [[1982]], מצאה כי גורמים פוליטיים וצבאיים ישראליים לא פעלו למניעת הטבח, וגרמה להתפטרותו של אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון. הסתבכותו של מבצע "שלום הגליל" היה אחד הגורמים שהביאו להתפטרותו של [[מנחם בגין]] מראשות הממשלה ב[[ספטמבר]] [[1983]]. ▼
 
▲האירוע המרכזי בזמן כהונתה של הכנסת העשירית היה "[[מבצע שלום הגליל]]", מבצע שיזם [[שר הביטחון]] [[אריאל שרון]]. המבצע החל ב[[יוני]] [[1982]], ויעדו המוצהר היה לסלק את ריכוזי ה[[מחבל|מחבלים]] ה[[פלסטינים]] מ[[דרום לבנון]]. יעדו הרחב יותר היה לגרום לבחירתה של [[ממשלה]] ב[[לבנון]] שתחתום על [[הסכם שלום]] עם [[ישראל]] ותביא לחיסול בסיסיו של [[אש"ף]] במדינה. המבצע החל בקונסנזוס לאומי רחב, אולם הפך למוקד של מחלוקת קשה, שבאה לידי ביטוי בהפגנות ובדיונים סוערים ב[[כנסת]]. אלה הגיעו לשיאם אחרי הטבח במחנות הפליטים [[סברה ושתילה]] שליד [[ביירות]], שתוכנן ובוצע על-ידי מיליציה של [[הפלנגות הנוצריות]]. [[ועדת כהן]], שמונתה ב[[נובמבר]] [[1982]], מצאה כי גורמים פוליטיים וצבאיים ישראליים לא פעלו למניעת הטבח, וגרמה להתפטרותו של אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון. הסתבכותו של מבצע "שלום הגליל" היה אחד הגורמים שהביאו להתפטרותו של [[מנחם בגין]] מראשות הממשלה ב[[ספטמבר]] [[1983]].
 
אומנם בעקבות המבצע עברו מנהיגי אש"ף ומפקדותיה ל[[טוניס]], אולם פעולות הטרור נגד ישראל לא פסקו. ב[[פרשת קו 300]] – פעולת טרור שבה חטפו ארבעה מחבלים אוטובוס – נהרגו שני מחבלים במהלך שחרור האוטובוס בידי כוחות הביטחון, אך השניים האחרים נהרגו לאחר שנתפסו חיים, והדבר הוביל לכמה חקירות לבירור נסיבות האירוע. בד בבד עם המשך המאבק נגד אש"ף ונגד הטרור הוקמו ב[[יהודה ושומרון]] אגודות הכפרים, בתמיכת [[המנהל האזרחי]], בתקווה שתקום הנהגה פלסטינית חלופית מתוכן.
שורה 110 ⟵ 106:
במהלך כהונתה של הכנסת העשירית הוחל החוק הישראלי ברמת-הגולן מחד גיסא והסתיימה [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הנסיגה מסיני]] עם פינוי העיר [[ימית]] מאידך גיסא. אומנם נחתם [[הסכם ישראל-לבנון 1983|הסכם שלום בין ישראל ללבנון]] ב[[מאי]] [[1983]], אולם בתוך פחות משנה הודיע [[נשיא]] [[לבנון]] על ביטולו. למעשה, לא חלה בתקופה הזאת התקדמות ב[[תהליך השלום]] ובמתן [[אוטונומיה]] ל[[פלסטינים]] בשטחים.
 
המתח האידיאולוגיהאידאולוגי בין ימין לשמאל, בתוך הכנסת ומחוצה לה, עלה במידה רבה והגיע לשיאו ברצח פעיל "[[שלום עכשיו]]" [[אמיל גרינצוויג]] בידי איש ימין [[ירושלים|ירושלמי]] במהלך הפגנה בירושלים. בהפגנה נפצע [[חבר הכנסת]] לעתיד [[אברהם בורג]]. ב[[אפריל]] [[1984]], כמה חודשים לפני [[הבחירות לכנסת ה-11]], נתפסו אנשי [[המחתרת היהודית]], שביצעו פעולות חבלה נגד פלסטינים וקשרו קשר לפוצץ את [[מסגד אל אקצא]].
 
הצורך לקדם את שחרורם של [[אסירי ציון]] בברית-המועצות ולהעלותם ארצה והגידול שחל בממדי הירידה מהארץ היו אף הם נושאים שהעסיקו את הכנסת העשירית.
 
המפלגות הדתיות ניצלו את הרוב הדחוק של הממשלה כדי להמשיך בשינוי הסטטוס-קוו בענייני דת שהחל בכנסת התשיעית. מהצלחותיהם: הפסקת טיסות "[[אל על]]" בשבת, צמצום מתן אישורי עבודה ב[[שבת|שבתות]]ות וב[[חג|חגים]]ים והחמרה בנושא הכשרות. בתקופה זו הגביר הארגון "אתרא קדישא" את פעילותו, ובעיית הקברים באתר הבנייה של מלון "חמת" ב[[טבריה]] עלתה לדיון בכנסת.
 
בתחום הכלכלי אירעה [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|מפולת מניות הבנקים]], ובעקבותיה הפכה המדינה לבעליה של רוב מערכת ה[[בנקאות בישראל|בנקאות הישראלית]] ועלה לדיון מצבן הכספי החמור של הרשויות המקומיות. לקראת סוף כהונתה של הכנסת העשירית הגיעה האינפלציה לרמה תלת-ספרתית ועלתה לדיון [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הדולריזציה]] של [[שר האוצר]] [[יורם ארידור]] בסופו של דבר תוכנית זו הובילה להתפטרותו. בתקופה זו החליטה הממשלה על יישום שני פרויקטים גדולים ויוקרתיים: פרויקט [[תעלת הימים]] ופרויקט [[פרויקט הלביא|מטוס ה"לביא]]". שני הפרויקטים היו שנויים במחלוקת, ובסופו של דבר בוטלו מסיבות תקציביות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הכנסת_העשירית"