האנתולוגיה היוונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1247890 |
|||
שורה 33:
במשך מאות שנים הייתה המהדורה של לסקריס הגרסה הזמינה היחידה: "האנתולוגיה הפלטינית", העותק היחיד שנותר מן האנתולוגיה כפי שהתקין אותה קפאלאס, התגלתה בספרייה הפלטינית ב[[היידלברג]] רק ב-[[1606]] על ידי סלמאסיוס,<ref>[[מנוסקריפט|כתב-היד]] עצמו נדד ממקום למקום עם השנים. ב-[[1623]], לאחד שנבזז עם שאר אוצרות העיר בזמן [[מלחמת שלושים השנה]], הוא נשלח עם שאר תכולת הספרייה הפלטינית ל[[רומא]], כמתנה מ[[מקסימיליאן הראשון, נסיך-בוחר של בוואריה]], אל האפיפיור [[גרגוריוס החמישה-עשר]], שחילק אותה לשני חלקים. משם היא נלקחה ל[[פריז]] ב-[[1797]]. ב-[[1816]] היא חזרה להיידלברג, אבל החלק השני, הקטן יותר, נותר בפריז ומוצג כיום בהיידלברג רק בעותק מצולם.</ref> אך לא ראתה אור בדפוס עד [[1776]], השנה שבה נכללה באוסף האנתולוגיות שערך הצרפתי ברונק (Brunck).
[[קובץ:Anthologia Palatina p101.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מכתב היד של האנתולוגיה הפלטינית, העותק היחיד המבוסס על קפאלאס שהגיע לידינו, בספרייה הפלטינית בהיידלברג.]]
הוצאה מדעית וביקורתית ראשונה יצאה לראשונה לאור בין השנים [[1794]] ו-[[1814]] בעריכת פרידריך יאקובס, בשלושה-עשר כרכים, ולאחר מכן בהדורה נוחה יותר הכוללת שלושה כרכים בלבד. הוצאה מפורטת יותר היא זו של דיבנר (Dübner), בין [[1864]] ל-[[1872]], הכוללת את האנתולוגיה הפלטינית, את המכתמים מן האנתולוגיה של פלאנודס שאינם כלולים באנתולוגיה הפלטינית, נספח ובו קטעים ממקורות אחרים וכן הערות רבות ממקורות שונים, תרגומים מילוליים ל[[לטינית]] מאת מחברים שונים ותרגום שקול ללטינית מאת ההולנדי [[הוגו גרוטיוס]]. מהדורה מצוינת של האנתולוגיה בגרסת פלאנודס (ראו תמונה) היא זו של ון בוס וון לנפ (1795 - 1822).
==הערות שוליים==
| |||