בק (מוזיקאי) – הבדלי גרסאות

בתחילת שנות ה-90 החליט בק לחזור ללוס אנג'לס. בק עבד במגוון של עבודות זמניות תוך כדי שהוא מנסה להופיע במועדוני לוס אנג'לס, לפעמים היה מתגנב לבמה ומנגן כמה שירים בזמן שהלהקה שהייתה אמורה להופיע, הרכיבה את הציוד שלה על הבמה. פריצת הדרך המסחרית של בק קרתה כאשר הוא הוציא לאור את הסינגל "[[Loser]]" ב־[[1993]]. הסינגל זכה להצלחה מפתיעה ברדיו בארצות הברית. בעקבות זאת, [[חברת תקליטים|חברות התקליטים הגדולות]] החלו לרדוף אחרי בק. לבסוף החליט לחתום בחברת התקליטים "[[גפן רקורדס|גפן]]". ה[[חוזה]] של בק עם גפן היה מיוחד בכך שהם הרשו לו להקליט ולהוציא אלבומים בחברות אחרות. האלבום שהוציא בחברת גפן ב־[[1994]], ''"[[Mellow Gold]]"'', האלבום זכה להצלחה מפתיעה למרות סגנונו האנטי מסחרי יחסית. האלבום היה רק אחד משלושת האלבומים שהוציא באותה שנה (השניים האחרים נקראו ''"Stereopathetic Soulmanure"'' ו־''"One Foot in the Grave"'' שיצאו ב[[חברת תקליטים עצמאית|חברות תקליטים עצמאיות]]).

באותה שנה החל בק להקליט את אלבום ההמשך ל"Mellow Gold". השירים שהקליט היו קודרים ואקוסטיים בהשפעת אירועים טרגיים שחווה בק (ביניהם מותו של סבו Al Hansen). לבסוף החליט בק לגנוז את האלבוםההקלטות, ובמקומו החלוהחל לעבוד על אלבום חדש ביחד ה-[[Dust Brothers]], שעבדו קודם לכן עם ה[[ביסטי בויז]]. האלבום יצא ב[[1996]] ונקרא''"[[Odelay]]"''. הסינגלים שהוציא באלבום זה (ביניהם השירים ''"Where It’s At"'' ו־''"Devils Haircut"'') זכו לפרסום ענק ברחבי העולם והאלבום זכה בפרסים רבים, ביניהם שני [[פרסי גראמי]].

לאחרב־[[1998]] כשנההוציא יצרבק איתואת קשרהאלבום המפיק''"[[Mutations]]"'', שהופק על ידי [[נייג'ל גודריץ']], שנודע כמפיקבזכות שלעבודותו עם להקת [[רדיוהד]]. גודריץ' רצה ליצור עם בק פרויקט משותף. הם נפגשו והפיקו ביחד אלבום חדש, ''"[[Mutations]]"'', שיצא ב־[[1998]]. האלבום הזה הכיל שירים שונים בסגנונם, רובם איטיים ושקטים יחסית. האלבום ביסס את בק כאמן אקלקטי וחדשני בזכות עירבוב חסר [[סימפולים]] של ז'אנרים מוזיקליים שונים, שכוללים [[טרופיקליה]], [[קאנטרי]], ו[[בלוז]]. עבור אלבום זה זכה בק ב[[פרס גראמי]] נוסף.

במרץ [[2005]] יצא אלבומו ''"[[Guero]]"'' (מילת סלנג ב[[ספרדית]] שפירושה בחור לבן), שבו חזר בק למפיקיםלעבוד עם צמד המפיקים ה[[Dust Brothers]], ולסגנונו המוזיקלי של "Odelay", עם השיריםשירים השמחיםקצביים והמוזריםושמחים ועםיותר המלודיותמאלבומו המקוריותהקודם.

ב[[אוקטובר]] [[2006]] הוציא בק את האלבום ''"[[The Information]]"'', שהפקתו ארכה שלוש שנים ובמהלכהובו השתתףחזר לעבוד עם שותפו הוותיק נייג'ל גודריץ'. בשונה מעבודותיו הקודמות עם נייג'ל גודריץ', סגנון האלבום הוא יותר [[היפ הופ|היפ הופי]] וקצבי. ההקלטות החלו ב-2003 במקביל להקלטות האלבום [[Guero]], אבל האלבום לא הושלם עד ל-2006.

ביולי [[2008]] יצא אלבום האולפן השמיני של בק, ''"[[Modern Guilt]]"'', בהפקתו של [[דיינג'ר מאוס]].

ב-[[2009]] יצא אלבומה של [[שרלוט גינסבורג]], "[[IRM]]", אותו בק הפיק וכתב בו את כל השירים. מתוך האלבום יצא הסינגל "heaven can wait" שהוא דואט משותף שלו ושל שרלוט.