הבדלים בין גרסאות בדף "טקס שבועת אמונים"

מ
תגית: חשד למילים בעייתיות
היו מקרים בהם לאדם שמסר עצמו היו אדמות משל עצמו. במקרה כזה האדם ויתר על הבעלות אבל שמר לעצמו את היבול במהלך חייו וחיי אשתו. (זכות אכילת פירות – usufructus). אלו שלא הייתה להם קרקע או שהקרקע שבידם לא הספיקה להם קיבלו קרקע של האדון, מתנת קרקע או [[פרקריה]] (precaria).
 
==שלבי טקס שבועת האמונים==
===התמסרות (hommagium)== =
שלב הכולל סדרה של מחוות גוף המבטאות את הפער בין הוסל לאדון והקשר שנוצר בניהם. חלק מהסממנים היו סממנים הומו-ארוטיים, כמו ה[[נשיקה]] על ה[[שפתיים]].
 
"מבטיח אני באמונתי לסניור ואקיים את נאומתי אליו לפני כל אדם בתום לב ובלא כל מרמה".
 
===פידליטס (fidelitast); שבועה לקדושים===
במסגרת טקס ה[[פידליטס]] שבא אחרי כן היה מניח הווסאל את ידיו על התנ"ך או על שרידי קדוש, ונשבע כי לעולם לא יפגע באדון בדרך כלשהי ויישאר נאמן לו. נוסח טיפוסי של השבועה היה: "אני מבטיח באמונה כי אהיה בעתיד נאמן לאדון, לעולם לא אגרום לו נזק ואשמור על ההומגיום שלי לו כנגד כל אדם באמונה שלמה ובלא רמייה".
 
אחרי השלמת שתי השבועות כונן קשר בין האדון והווסאל והם נחשבו כבולים זה לזה בשבועת האמונים הפיאודלית.
 
===מתן ההקדש, תמורה (Feudum) ===
בשלב זה, האדון מבצע טובה (benificium), הענקת אדמה. לעיתים רחוקות, קיבל הווסל אמצעי פרנסה אחר כמו "פאודם של ארנק" (fendum de bursa), כלומר זכויות לגביית מסים מאזור מסוים, באמצעות הענקת חפץ סמלי שמסמל את האדמה (רגב אדמה, ענף, דגלון).