חושניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 23:
'''חושניה''' או '''ח'ושנייה''' (בערבית: '''الخشنية''') היה [[כפר]] [[סוריה|סורי]] ב[[רמת הגולן]], אשר ננטש במהלך [[מלחמת ששת הימים]].
 
מקור השם חושניה אינו ידוע אך מוערך שהוא מגיע מהמילה '''ח'שן''' שמשמעה בערבית - '''קשה''' וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית עליה בנוי הכפר.{{הערה|שם=זיו|יהודה זיו, '''נופי גולן דרכים ואתרים''', 1980.}} את הכפר איכלסו בעיקר בני [[צ'רקסים|העדה הצ'רקסית]] אשר איכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, אחרי שבסביבות [[1880]] הועתקו צ'רקסים רבים על ידי [[טורקיההאימפריה העות'מאנית|הטורקיםהעות'מאנים]] לאזורי הגבול כדי ליצור חוצץ ולמנוע את התפשטות ה[[בדואים]].{{הערה|שם=וילנאי|זאב וילנאי, '''גולן וחרמון''', הוצאת 'המקור', 1970.}}
הכפר יושב על דרך עתיקה שהובילה בין [[דמשק]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]], בחלקו הדרומי של הכפר קיים [[תל]] שבו נמצאו שרידי [[חאן (מבנה)|חאן]] מ[[המאה ה-8 לספירה]].
 
==היסטוריה==
בשטחי הכפר והתל נמצאו כלי חרס מ[[התקופה הרומית]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]], [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]] ו[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאנית]], ישנה גם סברה שהכפר היה בעברו התיישבות יהודית כנראה ב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]].
 
בסקירה של הכפר בשנת [[1913]] על ידי [[גוטליב שומאכר]], הוא מתאר את חושניה בתור הכפר הצ'רקסי הגדול ביותר ברמת הגולן, עם 300 בתים. לפי סקירתו, הכפר התחלק לשני חלקים; החלק הישן והחלק החדש שנבנה על גבעה מצפון, ביניהם עובר ערוץ נחל ובו מאגר מים הניזון ממעיינות באזור (ככל הנראה עין חושניה). לפי תיאורו של שומאכר, הבתים שנבנו בחלק הישן נבנו באופן "גרוע" ואילו אלו בחלק החדש נבנו מבזלת בין רחובות רחבים וישרים.{{הערה|גוטליב שומאכר, '''הגולן: סקר, תאור ומיפוי''', תרגום ועריכה משה הרטל, הוצאת אריאל, ירושלים, 1998.}}