ריאקציה (אידאולוגיה) – הבדלי גרסאות

השם ריאקציה ניתן לראשונה ב[[תקופת הרנסאנס]] למתנגדיה של [[תנועת ההשכלה]]. אנשים אלה קמו כתגובת נגד (ריאקציה) לחסידי תנועת ההשכלה שהניחו שהתבונה האנושית יכולה לקדם את האנושות. הריאקציונרים טענו לעומתם, שהתערבות אנושית במהלכה התקין של ההיסטוריה תביא לאסון. במקום זאת, יש להסתפק בשינויים מדורגים תוך הסתמכות על תבונתם הנצחית של כתבי קודש והחכמה המצטברת של פילוסופים ואנשי דת קדומים. כוחות ריאקציה התנגדו בחריפות ל[[המהפכות הבורגניות|מהפכות הבורגניות]] שחלו באותה עת ובעיקר לגדולה שבהן - [[המהפכה הצרפתית]]. הם הגנו על המשטר המלוכני והפאודלי ובניגוד למהפכני תנועת ההשכלה, הם טענו לנאמנות מתמדת למלך ולאצולה.

 

[[קומוניזם|קומוניסטים]] נוהגים לכנות כ"ריאקציונרים" אנשים אשר מתנגדים לניתוח ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]] את החברה - ובייחוד לאומנים, אנשי דת ושמרנים. המונח רווח במיוחד ביחס ל[[פאשיזם|פאשיסטים]], וקומוניסטים משתמשים עד היום בכינוי זה בתיאורם את [[צרפת_של_וישי|משטר וישי בצרפת]], משטר [[פרנקו]] ב[[ספרד]] ומשטרו של [[אוגוסטו פינושה]] בצ'ילה.

בישראל משמש הכינוי בקרב פעילים קומוניסטים, יהודים וערבים, כנגד לאומנות בקרב יהודים, תנועת [[התנחלות|ההתנחלות]] (ולעתים [[ציונות|התנועה הציונית]] בכללותה), מוסדות [[הרבנות_הראשית|הרבנות]] ו[[בתי_דין_דתיים|בתי הדין הדתיים]] - וכן "הריאקציה הערבית": הזרמים הלאומיים, הלאומנים והדתיים בקרב החברה הערבית בישראל (ביחוד כלפי היריבים העיקריים של הקומוניסטים ברחוב הערבי: [[התנועה האיסלאמית]] ו[[בל"ד]]), וכן המשטרים בחלק ניכר מהמדינות הערביות.