פיטר בויל – הבדלי גרסאות

בויל נולד בנוריסטאון, [[פנסילבניה]], ומאוחר יותר עבר ל[[פילדלפיה]] השכנה. הוא למד בבית הספר התיכון West Philadelphia Catholic High School, ובשנת [[1957]] סיים את לימודיו באוניברסיטת לה סאל בפילדלפיה. הוא שירת בחיל הים האמריקני, אולם הקריירה הצבאית שלו נקטעה בשל התמוטטות עצבים. בויל עסק בהוראת [[דרמה]] בבתי ספר [[קתולי|קתוליים]]ים ב[[פיטסבורג]] לפני שפנה למשחק בעצמו. לאחר מכן למד משחק ב[[ניו יורק]] והחל לשחק בתור מורי השוטר בגרסה הנודדת של "[[הזוג המוזר]]" של [[ניל סיימון]], תפקיד אותו עזב ב[[שיקגו]] על מנת להצטרף לאנסמבל אלתור בעיר. בויל הופיע בתפקיד קצר בסרט "מדיום קול" בשנת [[1969 בקולנוע|1969]].

בויל כיכב לראשונה בסרט "ג'ו" בשנת [[1970 בקולנוע|1970]]. בתקופה זו הוא התיידד עם השחקנית [[ג'יין פונדה]], ואף השתתף עימה בהפגנות רבות נגד [[מלחמת וייטנאם]]. תפקידו הבא בקולנוע היה לצידו של [[רוברט רדפורד]] בסרט "המועמד" ([[1972 בקולנוע|1972]]). בשנת [[1974 בקולנוע|1974]] שיחק בויל בתפקיד המפלצת של פרנקנשטיין בסרט "[[פרנקנשטיין הצעיר]]" של [[מל ברוקס]].

בויל קיבל את מועמדותו הראשונה לפרסי ה[[אמי]] בשנת [[1997]], על תפקידו בסרט הטלוויזיה "Tail Gunner Joe". במהלך השנים הוא הופיע בסרטים רבים נוספים, ביניהםבהם "[[נהג מונית (סרט)|נהג מונית]]" של [[מרטין סקורסזה]] ([[1976 בקולנוע|1976]]), "[[מלקולם אקס (סרט)|מלקולם אקס]]" ([[1992 בקולנוע|1992]]) ו"[[מונסטר בול]]" ([[2001 בקולנוע|2001]]).

ב-[[1990]] עבר בויל [[שבץ]] שהותיר אותו אילם למשך חצי שנה. לאחר התאוששותו, הוא זכה ב[[פרס אמי]] בשנת [[1996]] על תפקיד אורח שגילם בפרק "[[מנוחתו האחרונה של קלייד ברוקמן]]" של הסדרה "[[תיקים באפלה]]". אולם כאמור, הוא התפרסם במיוחד על גילום תפקידו של פרנק ברון הנרגן ב[[קומדיית מצבים|קומדיית המצבים]] "כולם אוהבים את ריימונד", בשנים [[1996]]-–[[2005]]. על תפקידו זה היה מועמד בויל לפרסי אמי במספר שנים, אולם מעולם לא זכה באחד. לעומתו, כוכבי הסדרה האחרים - [[ריי רומנו]], [[פטרישיה היטון]], [[בראד גארט]] ו[[דוריס רוברטס]] - זכו כל אחד בפרס אמי אחד לפחות על תפקידיהם בסדרה.