פס ייצור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
שורה 6:
עד [[המאה ה-19]], נהוג היה שאדם אחד או מספר אנשים, ייצרו את כל החלקים של מוצר מסוים לחוד, והרכיבו אותם למוצר יחיד, תוך עשיית שינויים קלים בחלקים כך שיתאימו ביחד. שיטה זו נקראת השיטה הבריטית לייצור. [[אלי ויטני]] פיתח את השיטה האמריקאית לייצור בשנת [[1799]], על ידי שימוש ברעיונות חלוקת העבודה ו[[כוח סבל הנדסי|כוח הסבל ההנדסי]], על מנת ליצור הרכבה מחלקים באופן עקבי. תהליך ההרכבה הקווי הזה, איפשר גם לעובדים שאינם מיומנים בהרכבת כל המוצר, לחבר חלקים אחדים למוצר מסוים. מכיוון שכל החלקים כבר יוצרו (בפס ייצור פשוט ודומה אחר), כל שהיה צריך לעשות הוא לחבר את החלקים יחדיו.
 
בתחילה, למוצרי עבודת יד לא היתההייתה דרישה לאיכות גבוהה, ולכן עיצובים שעוצבו בפס ייצור הצריכו עובדים מיומנים פחות ולכן יוצרו בעלות קטנה יותר. כל החלקים נעו על רצועה או שרשראות, והעובדים היו עומדים בשורה ומרכיבים את המוצרים. מכאן השם "פס ייצור". פסי ייצור מודרניים מורכבים לעתים מתלות הדדית מורכבת יותר.
{{ש}}בתחילת תקופת התעשייה, פס הייצור רץ בצורה חלקה, אך כאשר התחרות גברה, העובדים נאלצו לעבוד מהר יותר ולמשך יותר שעות, ובכך הגבירו את קצב תקריות הפציעה בעבודה. רבים מהעובדים לא אהבו את פס הייצור, שכן רובם לא חשו את שביעות הרצון מראיית המוצר הסופי, וכן הם היו מתוסכלים מתנאי העבודה המעייפים והלא-בטוחים. בגלל שהעובדים נאלצו לעמוד באותו המקום במשך זמן רב לחזור על אותה פעולה מאות פעמים ביום, הם סבלו לימים ממה שנקרא כיום '''פציעת מתח חוזרת'''.