זואולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הסרת פסקה שגויה לחלוטין, שכתוב הפסקה על יחסי אדם-בע"ח בפרהיסטוריה שאינה נכונה, דרישת מקור לחלוקה המשולשת של התפתחות התחום.
שורה 5:
 
== התפתחות מדע הזואולוגיה ==
נהוג לחלק את מדע הזואולוגיה לשלוש תקופות עיקריות {{מקור}}: הראשונה מהפרהיסטוריה ועד לתקופתו של [[אריסטו]], השנייה מאריסטו ועד לתקופת ה[[רנסאנס]], והשלישית מהרנסאנס ועד ימינו.
===התקופה הראשונה ===
[[תמונה:Tamgaly ap 001.jpg‏|שמאל|ממוזער|200px|ציורי הסלע בטמגאלי]]
מדע הזואולוגיה (מבלי שיישא את שמו המיוחד) החל להתפתח עוד ב[[פרהיסטוריה|תקופות קדומות ביותר]], כאשר [[התרבות הנאטופית|בתקופה הנאטופית]] חברות של [[ציידים-לקטים]] החלו לזהות את בעלי החיים הדרושים להם למחייתם, בעוד שחברות אנושיות אחרות החלו [[ביות בעלי חיים|מבייתים]] בעלי חיים, לצורך שמירה, נשיאת משאות, או לצורך אכילתם. התעניינותם של בני האדם בבעלי החיים אז, הייתה לצורך [[תועלתנות|תועלתני]], והרווח הישיר מהם בלבד. למטרות תזונה, האדם הקדמון למד על בעלי החיים כיצד ללכוד אותם, להרוג אותם, לפשוט את עורם מעליהם, ולחלק את אבריהם. כן למד על תכונותיהם של בעלי החיים, על מנת להיעזר בהם, או להישמר מהם.
 
ה[[אדם (סוג)|אדם]] הקדמון צבר ככל הנראה מידע רב אודות בעלי החיים בסביבתו הטבעית, ששימשו לו לציד. המחקר כיום משתמש בראש ובראשונה ב[[ארכאוזואולוגיה|שרידיהם המאובנים של בעלי החיים]] שניצודו, נאכלו ונשתמרו ב[[אתר ארכאולוגי|אתרים הארכאולוגיים]] לתיאור עולם החי העתיק וללימוד יחסי האדם ובעלי החיים ב[[פרהיסטוריה]]. עדויות נדירות יותר לעולם החי הקדום הן [[אמנות סלע|ציורי סלע וציורי מערות]] מהתקופה הפרהיסטורית, בהם מתוארים לעתים בדייקנות בעלי חיים שחלקם נכחדו זה מכבר.
האדם הקדמון השאיר אחריו מידע רב אודות בעלי החיים אתם הוא בא במגע באמצעות [[פטרוגליף|פטרוגליפים]] ו[[פיקטוגרף|ציורי מערות]], אותם חקק ב[[מערה|מערות]], על [[סלע]]ים וב[[קניון (גאולוגיה)|קניונים]] ברחבי העולם. מעיזבון זה נשאבת היום מרבית האינפורמציה הידועה למחקר, אודות בעלי חיים שנכחדו מהעולם. דוגמאות לכך הן [[אי הפסחא#גילוף תבליטים|התבליטים באי הפסחא]], [[כתובות הסלע בטמגאלי#תיאור|כתובות הסלע בטמגאלי]] שב[[קזחסטן]], או הפטרוגליפים ב[[טוואיפלפונטיין|מערות טוואיפלפונטיין]] שב[[צפון]] [[מערב]] [[נמיביה]].
 
כבר בתקופהעם קדומההתפתחות ביותרהציוויליזציות הראשונות, החזיקו בני אדם בבעלי חיים גם לצורך הנאתם בלבד. [[גן חיות|אוספי-חיות]] היו קיימים בחצרות [[מונרך|מלכים]], כבר בתקופה העתיקה ב[[שושלת ג'ואו|סין]], [[מצרים העתיקה|מצרים]] [[אשור]] ו[[מסופוטמיה|בבל]]. לצד האדרת שמו של המלך, נצברו האוספים גם לשם בידור ולימוד{{הערה|[[האנציקלופדיה העברית]], כרך י"א, ערך גן חיות, עמוד 55}}.
 
בתקופה העתיקה כבר נכתבה ספרות העוסקת בחקר בעלי חיים, כך נמצאו חיבורים [[היסטוריה של הודו|הודיים]] ו[[סין הקדומה|סיניים]] העוסקים ב[[מיון עולם הטבע|מיון בעלי חיים]], אך מדובר במיון תמים למדי, המתבסס על תצפיות בלתי מדעיות. גם ביהדות יש התייחסות לבעלי חיים ובתורה אנו מוצאים חלוקה בין בהמות - בעלי חיים מבויתים, לבין חיות - בעלי חיים שאינם מבויתים. ב[[תנ"ך]] ובדברי [[חז"ל]] אנו מוצאים שמות רבים בעלי חיים ומיונם על פי [[סימני כשרות בבעלי חיים|כללים ברורים]] ל[[טומאה וטהרה#הגדרת המושג|טמאים ולטהורים]].