הבדלים בין גרסאות בדף "רצח משפחת הצאר"

מ
בוט החלפות: על ידי, \1פריז\2, כנסייה, יוהאן, \1ייתכן
מ (בוט החלפות: על ידי, \1פריז\2, כנסייה, יוהאן, \1ייתכן)
המשפחה שוכנה ב"בית איפטייב". מבנה שקודם היה שייך לקצין הנדסה ונהרס בשנות ה-70 של [[המאה ה-20]]. בנוסף ל[[משפחת רומנוב]] בבית שוכנו 5 משרתים כולל רופא המשפחה. כמה פעמים הוצעה להם לעזוב את המשפחה אך הם העדיפו להישאר למרות הסכנות. משפחת רומנוב התגוררה בבית זה במשך 78 ימים.
 
תחילה מפקד השומרים היה [[קומיסר]] אבדייב. השומרים נהגו לגנוב מהעצורים דברי ערך, מזון, להפחיד אותם ולפגוע בכבוד בנות המשפחה. ל[[נזיר|נזירות]] ה[[מנזר]] הקרוב ניתן אישור להביא לשולחן משפחת רומנוב דברי מזון. ב-[[27 ביוני]] המשפחה גילתה מכתב מוחבא שהיה כתוב בצרפתית מ[[קצין]] ובו קריאה להתחיל בהכנות לבריחה. בהמשך התקבלו עוד 2 מכתבים ובהם קריאה להכנות לבריחה הקרובה. באחד הלילות המשפחה לא הורידה בגדים במהלך כל הלילה בהמתנה לניסיון לבריחה. המסמכים ששוחררו לציבור במהלך [[1989]]-[[1992]] גילו שכל ההתכתבות היה יוזמה של ה[[בולשביקים]] בניסיון לבדוק מצב הרוח של המשפחה ונכונותם לברוח. המכתבים נכתבו ע"יעל ידי פיוטר וויקוב שבשנת [[1927]] הוא נהרג על ידי תומכי הצאר כנקמה להשתתפותו ברצח משפחת רומנוב.
 
ב-[[4 ביולי]] אחריות על העצורים והשומרים עברה ליעקב יורובסקי שהיה עובד של ה[[צ'קה]] מקומי. עם מינויו הוחלפו רוב השומרים וגנבות הופסקו. יורובסקי בהמשך ציין שמינויו לתפקיד היה קשור עם המורל הנמוך של אבדייב ושומרים מצוותו. ב-[[6 ביולי]] יורבוסקי אסף כל דברי הערך של המשפחה וסגר אותם בארגז מיוחד שעבר לחזקת ה[[צאר]] המודח. ניקולאי כתב ביומנו שלאחר החלפת ראש השומרים רמת המזון עלתה וככל הנראה רוב האוכל שהיה מגיע קודם לכך פשוט נגנב.
 
==ביצוע הרצח==
יורובסקי הציעה להרוג את העצורים בעזרת דקירות סכין במהלך שנתם. אומנם התברר שהעצורים לא הולכים לישון, יתכןייתכן בעקבות שחרור הילד. בהתאם לכך, יורובסקי החליט להעביר את העצורים למרתף הבית בטענה שבית נמצא בסכנת מתקפה מצד [[אנרכיסטים]].
 
כאשר העצורים ירדו למרתף הבית והתאספו באחד החדרים, יורובסקי הקריא החלטת הסובייט ומייד החלו יריות. לא כל העצורים נהרגו מהירי והיה צורך להשלים את החריגה תוך יריות לראש מתווך קצר ובדקירות. לקראת 2 בלילה, [[17 ביולי]] הרצח הסתיים.
** אליזבטה פיודורובנה, אשתו של [[סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה]] שנרצח בשנת [[1905]]
** סרגיי מיכאילוביץ', נכד של [[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה|ניקולאי הראשון]]
** יוהןיוהאן קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול
** קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול
** איגור קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול
[[25 ביולי]] [[1918]] צ'כים נכנסו ל[[יקטרינבורג]] והשלטון הבולשביקי הסתיים. מייד החלה חקירה וחיפוש לאחר בני [[משפחת רומנוב]]. החוקרים ביקרו בבית איפטייב בו בוצע הרצח ובמכרה הנטוש. החוקרים גם חקרו של חלק מהשומרים אך לא הצליחו להגיע למבצעי הרצח. גופות עצמן לא נמצאו. החוקרים תמכו בגרסה הבולשביקית לפיה הוצא להורג רק [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]]. במקביל החלו שמעוות של הופעת בני המשפחה במקומות שונים ב[[רוסיה]], אך בכל שמעות שהיו בסופו של דבר בני המשפחה היו נהרגים בצורה כזו או אחרת.
 
ב-[[6 בפברואר]] [[1919]] צוות החקירה הוחלף ובראשו הועמד ניקולאי סוקולוב. הצוות החדש אסף מספר רב של עדויות ומסמכים כולל מברקים בין [[יקטרינבורג]] לשלטון המרכזי. כל המסמכים הועברו ביחד עם סוקולוב ל[[פאריזפריז]] בה הוא המשיך את החקירה עד למותו בשנת [[1924]]. תוצאות ביניים פורסמו ומהווים בסיס למידע הקיים עתה על הנעשה בבית איפטייב במהלך כל הימים כולל הרצח. בשנת [[1997]] כל המסמכים שנאספו הועברו לידי שלטונות [[רוסיה]].
 
שרידי הגופות נמצאו במהלך חפירות שבוצעו בשנת [[1979]]. בהתאם להוראת שלטונות [[ברית המועצות]] השרידים הוחזרו למקום מוצאם. בשנת [[1991]] החפירות חודשו. לדעת המומחים השרידים אכן מהווים שרידי גופות של [[משפחת רומנוב]] למעט הנסיך הגדול אלכסיי והנסיכה הגדולה מריה. בשנת [[2007]] נמצאו שרידי גופות נוספות. בהתאם להערכה הנוכחית השרידים שנמצאו בשנת 2007 אכן שרידי גופות של אלכסיי ומריה.
[[בדיקה גנטית|בדיקות גנטיות]] שבוצעו במהלך שנת [[2008]] ב[[ארצות הברית]] הוכיחו שמדובר בשרידי גופות של [[משפחת רומנוב]].
 
בשנת [[1975]] ביוזמת [[יורי אנדרופוב]] ב[[פוליטביורו]] התקבלה החלטה על הריסת בית איפטייב. לאחר סחבת של מספר שנים, הריסה בוצע בשנת [[1977]], כאשר [[בוריס ילצין]] היה ראש הממשל בעיר. לטענתו הוא קיבל הנחייה ישירה ולא היה יכול להתנגד. בשנת [[1990]] סוכם על הקמת [[כנסיהכנסייה]] על שרידי הבית. הכנסייה הוקמה בשנת [[2003]].
 
בשנת [[2008]] בית המשפט העליון של רוסיה הכיר בניקולאי השני ובני משפחתו כקורבנות טרור פוליטי וניכה אותם מכל אשמה. בשנת [[2009]] הוכרו כקורבנות הטרור גם 52 אנשים מסביבת המשפחה והם נוכו מכל אשמה.