היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 10:
 
== התנגשות עם האפיפיור ==
ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס השביעי]], שביקש לערוך רפורמה ([[הרפורמה הגרגוריאנית]]) שתעמיד את סמכות האפיפיור מעל לזו של הקיסר בהיבטי מינוי והדחת [[בישוף|בישופים]] חיבר מסמך בשם "דיקטטוס פפה". סעיף 12 בדיקטט קובע ש"מותר לו (לאפיפיור) להדיח קיסרים". היינריך הרביעי הגיב לפרסום המסמך בכינוס [[סינוד]] ב[[וורמס]] בו הדיחו 24 בישופים גרמניים ושני בישופים איטלקיים את האפיפיור. בתגובה, [[נידוי (נצרות)|נידוי]]|נידה]] האפיפיור את היינריך ב־[[22 בפברואר]] [[1076]], ושחרר את הוואסאלים שלו מחובת הנאמנות כלפיו. כאשר היה האפיפיור בדרכו לוועידה ב[[אוגסבורג]], שמע כי היינריך בדרכו אליו. מאחר שחשש מהתקפה, מצא מחסה בטירת [[קנוסה]], שהשתייכה ל[[מטילדה רוזנת טוסקנה|מטילדה]] רוזנת [[טוסקנה]]. עם זאת, כוונתו של היינריך הייתה לבקש מהאפיפיור [[מחילה (נצרות)|מחילה]] כדי לבטל את החרמתו. הוא שלח אליו שליחים מספר פעמים, אך האפיפיור סירב לקבלם. לבסוף בא היינריך בעצמו, בלוויית אחדים מאנשיו, אל שער הטירה, ובמשך שלושה ימים ניצב שם, בשלג, וביקש מהאפיפיור רחמים ומחילה. בסופו של דבר ניאות האפיפיור להסיר את החרם ולמחול לו, אירוע זה נודע כ'''"[[הליכה לקנוסה]]"'''.
 
ב-[[1083]] קרא גרגוריוס השביעי ל[[רובר גיסקאר]] מנהיג ה[[נורמנים]] לבוא לעזרתו נגד היינריך הרביעי שכרת ברית עם ה[[ביזנטים]] ואיים על רומא. ב-[[21 במרץ]] [[1084]] נכנס היינריך הרביעי לרומא, וכעבור עשרה ימים הוכתר לקיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] על ידי ה[[אנטי-אפיפיור]] [[קלמנס השלישי (אנטי-אפיפיור)|קלמנס השלישי]] שמונה על ידו במקום גרגוריוס השביעי. אך ב-[[24 במאי]] של אותה שנה עלה רובר גיסקאר על רומא בראש 36,000 איש, וכעבור שלושה ימים שחרר את גרגוריוס השביעי שהיה נצור ב[[מבצר סנט אנג'לו]], והינריך הרביעי נמלט לגרמניה.