כמעט כמו לווייתן – הבדלי גרסאות

אחד הקשיים בהבנת האבולוציה, כותב ג'ונס, "נובע מכך שהיא מנסה לשחזר היסטוריה שקצב מהלכה איטי בהרבה מזה של אלה החוקרים אותה". כדי לנסות ולהמחיש את האבולוציה מתחיל ג'ונס בתיאורה של אבולוציה שאיננה נזקקת לעשרות מיליוני שנים, אלא כזו שמתרחשת לנגד עינינו – האבולוציה של בעל חיים קטן אבל מאוד מפורסם – [[נגיף]] ה[[איידס]]... נגיף הכשל החיסוני (האיידס) באדם מכיל בהיסטוריה הקצרה שלו את הטיעון המוצג בספר "מוצא המינים" בשלמותו: וריאציות, מאבק להישרדות, וברירה טבעית. ה[[גאוגרפיה]] מספרת חלק מסיפורו, וכמוה גם ה[[מאובנים]]; והגנים שלו מקשרים בינו לבין קרובים רחוקים, אשר לכולם היה אב קדמון משותף בעבר הרחוק. בעשותם זאת, חושפים הגנים היררכיה מסודרת הבנויה מקבוצות בתוך קבוצות, שכל אחת מהן היא עדות למוצא ממקור משותף בעבר ההולך ומתרחק."

 

 

אחד הציטוטים היותר מעניינים בספר מתייחס לאופן שבו ראה דרווין את האבולוציה של ה[[אדם]], שאינה נזכרת בספר "מוצא המינים": "דרווין נזהר בדבריו ב"מוצא המינים", אך בספרו "ייחוסו של האדם" (The Descent of Man), שיצא לאור שתים-עשרה שנים מאוחר יותר, הרשה לעצמו להיות ישיר יותר: "האדם הוא צאצא של בעל-חיים שעיר הולך-על-ארבע, ומצויד בזנב ובאוזניים מחודדות, אשר ככל הנראה קיים אורחות חיים של שוכן עצים, והיה דייר של העולם הישן". כדי לנחם את מי שנעלבו מרעיון כזה העיר דרווין כי אם שושלת היוחסין של האדם אינה יכולה להיחשב "אצילה באיכותה", לכל הפחות היא "ארוכה במידה מעוררת יראה".