אלכסנדר איפסילנטי (הנכד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דמטריוס
שורה 6:
אלכסנדר גדל ברוסיה והצטרף למשמר הקיסרי וב-1809 היה לקצין במשמר. הוא בלט באומץ ליבו וב[[קרב דרזדן]] איבד זרוע. ב-1814 קודם לדרגת [[קולונל]] ומונה להיות המזכיר הצבאי של [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה]] ובתפקידו זה השתתף ב[[קונגרס וינה]]. ב-1820 אגודת האחווה פיליקי אטריה פנתה ל[[יואניס קפודיסטריאס]] והציעה לו להנהיג את הפעולות הצבאיות לשחרור יוון מהשיעבוד העות'מאני וכשזה סירב התפקיד הוצע לאלכסנדר איפסילנטי שקיבל אותו.
[[תמונה:Philiki.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דגל [[פיליקי אטריה]]]]
איפסילנטי, שהיה ברוסיה, עבר ב-[[6 במרץ]] [[1821]] את הגבול לנסיכות מולדובה, כשהוא מלווה במספר קצינים יוונים ששירתו לפני כן בצבא הרוסי (כולל אחיו [[דימיטריוסדמטריוס איפסילנטי]]), במטרה להביא לפרישת מולדובה וולאכיה מהאימפריה העות'מאנית. הוא הודיע על כוונותיו והתחיל לגייס צבא. [[מיכאי סוצו]], שהחליף ב-[[24 ביוני]] [[1819]] את השליט הקודם של נסיכות מולדובה, היה חבר במסדר [[הבונים החופשיים]] ואוהד של רעיונות פיליקי אטריה. הוא אירח את אפסילנטי ב[[יאשי]] והמריץ את ה[[בויאר]]ים להצטרף לצבאו של איפסילנטי, אך הם לא התלהבו וחלקם נמלטו מפני חילות פיליקי אטריה, כמו משפחותיהם של [[וסילה אלכסנדרי]], [[קוסטקה נגרוצי]] ורבים אחרים.
 
במקביל למרד, שיזם איפסילנטי במולדובה נגד האימפריה העות'מאנית, בנסיכות ולאכיה התחיל [[טודור ולדימירסקו]] לגייס צבא כנגד השלטון, אך צבאו היה מכוון גם נגד השליטים הפנריוטים ועושי דברם. איפסילנטי עצמו היה ממוצא פנריוטי ולצבאו התגייסו פנריוטים רבים.