יום-טוב לוינסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: שנייה\1, כמו כן, נמנ\1 עם |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
בשנת [[1913]] החל לוינסקי ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]], אך לאחר שנה עבר ללמוד ב[[הגימנסיה העברית (כללי)|גימנסיה העברית]], וכן למד [[הוראה]] בסמינר למורים של "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" ב[[וילנה|ווילנה]]. בשנת [[1924]] נסע ל[[בלגיה]] ללמוד היסטוריה ומדעי המזרח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת בריסל|בריסל]] ו[[אוניברסיטת לייז'|לייז']]. בתום לימודיו קיבל תואר [[דוקטור]]. בשנת [[1929]] ערך את כתב העת היידי "דיא יידישע צייטונג", שבועון לספרות ולשאלות חברתיות, וכן נמנה עם עורכי את כתב-העת העברי שיצא לאור בבלגיה - "מאזניים". בשנים [[1930]]–[[1931]] היה עורכו הראשי של "דער בעלגישער טאג", שיצא ב[[אנטוורפן]].
בשנת [[1935]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. ב-1942 נמנה עם מקימי [[ידע עם|החברה העברית ל'ידע עם']], כשבמהרה הפך למוביל דרכה. החברה מנתה באותה עת מאות פעילים שעסקו בתעוד הפולקלור היהודי בתפוצות ישראל, וכן הפולקלור שהתהווה בארץ, כמו-גם העלתם על-נס של מנהגים יהודיים שונים. במסגרת פעילותה של החברה נהג לוינסקי להרצות בנושאי הפולקלור היהודי (מועדים, חגים ומנהגי מעגל החיים היהודי) בפני קהלים שונים בארץ, וכן ייצג את החברה בכנסים מדעיים בחוץ-לארץ. בנוסף לעריכת כתב העת "ידע עם" שגליונו הראשון ראה אור ב-1948, לקח לוינסקי חלק בעריכת מאספי '[[רשומות (כתב עת)|רשומות]]' - סדרה שנייה בין השנים [[1945]]–[[1953]] (יחד עם [[דב סדן]]; את הסדרה הראשונה ערכו [[אלתר דרויאנוב]], [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]]). כמו כן ערך את כרכי '''ספר המועדים''' ובהמשך את '''האנציקלופדיה להווי ומסורת ביהדות'''. בנוסף נטל חלק בחיבור מילונים מהשפה העברית לשפות [[רוסית]], [[יידיש]], [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[גרמנית]] ו[[גאורגית]]. בנוסף לפעילותו הפולקלוריסטית לוינסקי עסק בפעילות חינוכית מגוונת שכללה הוראה בבתי ספר יהודיים בארץ ובעולם.
בשנת ([[תשל"ב]] ([[1972]]) זכה בפרס [[רמת גן]] לפולקלור ע"ש [[ש. אנסקי]], עבור [[מפעל חיים|מפעל חייו]] וספרו "אלה מועדי ישראל".{{הערה|{{דבר||הוחלט על פרסי רמת־גן לתשל"ב|1972/09/04|00621}}.}}
שורה 46:
* [[גצל קרסל]], 'שני חוקרי-פולקלור (עם הסתלקותם של ד"ר יום-טוב לוינסקי ויעקב צדקוני)', '''[[הדאר]]''' נב (תשל"ג), 279–280.
* [[ישראל ברטל]], 'תרבות לאומית ו"ידע עם" (לדמותו של ד"ר יום טוב לוינסקי ז"ל)', '''[[מאזנים]]''' לז (תשל"ג), 54–57.
* 'לזכרו של ד"ר יום-טוב לוינסקי ז"ל', '''[[ידע-עם (כתב עת)|ידע-עם]]''' יז, 41–42 (תשל"ה), 3–16.
* [[דוד דוידוביץ]], 'תרומתו של ד"ר יום טוב לווינסקי לחקר הפולקלור היהודי', '''[[בצרון (כתב עת)|בצרון]]''' סו (תשל"ה),
==קישורים חיצוניים==
שורה 53:
* {{רמב"י|לוינסקי, יום-טוב}}
* {{תדהר|3|1391|ד"ר יום-טוב לוינסקי}}
* [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_Ephemera002620420 ארכיון החברה הישראלית לפולקלור "ידע עם", 1942-1992] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* {{דבר|מרים שיר|עקרת הבית וחג הפורים|1958/03/04|00306}}
* {{דבר|ג. קרסל|כתבי עת|1962/12/28|00701}}
שורה 58 ⟵ 59:
* {{מעריב||מת חוקר הפולקלור היהודי יום־טוב לוינסקי|1973/02/25|00926}}
* {{דבר|[[גצל קרסל|ג. קרסל]]|שני חוקרי פולקלור: עם הסתלקותם של ד"ר יום־טוב לוינסקי ויעקב צדקוני|1973/03/19|00701}}
* יורם מלצר, [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/Blogs/Pages/Levinsky-YadVashem.aspx יום-טוב לוינסקי והתכניות הראשונות ל"יד ושם"], בלוג [[הספרייה הלאומית]], 8 באפריל 2013
מפרי עטו:
| |||