היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 79:
במהלך שנות המלחמה השתפר מצבו הכלכלי של היישוב כתוצאה מכך שארץ ישראל שימשה בסיס לכוחות של צבאות בריטניה והאימפריה הבריטית, שנזקקו לשירותים ואספקה מן היישוב, וכתוצאה מעבודות ביצורים נרחבות שביצעו הבריטים בארץ ישראל וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], באמצעות קבלני בניין מארץ ישראל ובכללם חברת [[סולל בונה]].
 
אספקת המזון, הביגוד ושאר צורכי הצבא הבריטי שהיה שמזרחבמזרח התיכון, בא ממפעלי תעשייה ארץ ישראליים כמו [[אתא]], [[עסיס]] ועוד. הצבא הבריטי היה ללא קשרי תובלה ימיים מספיקים על מנת לקבל את האספקה השוטפת מבריטניה. מה עוד, שבבריטניה היה גיוס מלא וגם שם לא ניתן היה להגיע לייצור אספקה בהיקף מספיק.
 
==פעילות אצ"ל ולח"י==
בתקופת השיתוף חדל אף ה[[אצ"ל]] ממאבקו בבריטים ומפקדו [[דוד רזיאל]] נהרג בקרב, בשורות הצבא הבריטי בעת דיכוי המרד הפרו נאצי של [[רשיד עלי אל-כילאני]] ב[[עיראק]] ב־[[20 במאי]] [[1941]]. ה[[לח"י]] מצידו לא חדל במאבקו נגד הבריטים. הללו נקטו נגדו בצעדי דיכוי ורדיפות והרגו ב־[[12 בפברואר]] [[1942]] את מפקדו [[אברהם שטרן (יאיר)]]. ב־[[6 בנובמבר]] [[1944]] התנקשו שני אנשי לח"י, [[אליהו חכים]] ו[[אליהו בית צורי]] ב[[קהיר]] בחייו של [[הלורד מוין]], השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, שהואשם על ידם בהשקפות אנטי ציונית ובכך שעשה ככל יכולתו לנעול את שערי הארץ בפני פליטי השואה, ולטענתם השפיע על ממשלת טורקיה לגרש את הספינה "סטרומה" למימי הים השחור, בהם הוטבעה על אנשיה.