|
==תולדותיה==
חוסר שביעות הרצון מדרך ניהול המדינה בידי הצאר, ובעיקר מהשתתפותה של רוסיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] היו מהגורמים העיקריים למהפכה. המהפכה התנהלהנעשתה בדרךעל שלידי נטילה חסרת-דמים שלנטילת סמכויותיו של הצאר. המשטר החדש הורכב מברית בין [[ליברליזם|ליברלים]] לבין [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] שרצו להחיל [[רפורמה פוליטית]] וליצור [[רשות מבצעת]] ו[[אספה נבחרת]] שייבחרו באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]].
הפגנת נשים בפטרוגרד הביאה למהפכה עממית נרחבת שמיגרה את המשטר הצארי. במחצית הראשונה של חודש פברואר גרם מחסור במזון למהומות בבירה, [[פטרוגרד]]. ב-[[18 בפברואר]] (על פי [[הלוח היוליאני]] הישן, [[3 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) הכריזו עובדי [[בית חרושת|בית החרושת]] הגדול בעיר, "בית חרושת פוטילוב", הכריזו על [[שביתה]]; השובתים [[פיטורין|פוטרו]] וכמה [[חנות|חנויות]] נסגרו, דברמה שגרםשעורר לחוסר-שקטתסיסה במפעלים אחרים. ב-[[23 בפברואר]] (לפי הלוח היוליאני. ב-[[8 במרץ]] לפי הגרגוריאני) התקיימה שורה של פגישות ואספות לרגל [[יום האישה הבינלאומי]], שהפכו בהדרגה לפגישות בעלות אופי פוליטי וכלכלי. אלה נמשכו לאורךגם הימיםבימים הבאיםשלאחר מכן. גדוד גדול של חיילים נשלח לדכא את ההתקוממות, אך רבים מן החיילים ירו בקציניהם או ערקו והצטרפו למתקוממים. היה ברור כי הצארשהצאר איבד כמעט לגמרי את השליטה במדינה. מקורביו פנו אליו במענהבבקשה לוותר על הכס לטובת אחיו, [[מיכאיל השני, קיסר רוסיה|מיכאיל אלכסנדרוביץ']]. הצאר ניקולאי השני נשמע להם, ויתר על כסאו ב-[[2 במרץ]] (לוח יוליאני, [[15 במרץ]] לוח גרגוריאני), אך מיכאיל סירב לקבל עליו את המלוכה. בנקודה זו, כאשר מוסרות השלטון בלאו הכי כמעט והותרו, איבדה המלוכה את שארית סמכויותיה, ואלו עברו לידי [[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלת המעבר]].
בראשות ממשלת המעבר שהחליפה את הצאר הונהגהעמד בתחילה על ידי [[אריסטוקרטיה|אריסטוקרט]] ליברלי, ה[[נסיך]] [[גאורגי לבוב]]., לאחראבל שממשלתובעקבות כשלה,כישלונותיה של הואממשלתו הוחלף בידי הסוציאליסט [[אלכסנדר קרנסקי]]. בזמןבימי ששמרקרנסקי עלהוסיפה מעורבותהרוסיה שללהיות רוסיהמעורבת במלחמת העולם הראשונה, והוא לא הצליח קרנסקי להתמודד עם הבעיות שעמדו בפני רוסיה. לחץהלחצים מימין (מצד כוחות כדוגמת אלה שעמדו מאחורי [[פרשת קורנילוב]], שביצע הפיכה צבאית כושלת שהתחוללה בתקופה הזו) ומשמאל (בעיקר מידי ה[[בולשביקים]]) הטילהקשו קשיים רביםמאוד על הממשלה. ב-[[1 במרץ]] [[1917]] פרסם "[[הסובייט של פטרבורג]] של נציגי הפועלים והאיכרים" את "הוראה מס' 1", שהורתה לצבא להישמע להוראותיה במקוםולא לאלו שללהוראות ממשלת המעבר. בסופו של דבר, הופלה ממשלת המעבר הוחלפה בכוח ב[[מהפכת אוקטובר]].
==אירועי המהפכה==
[[קובץ:Duma Guards.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שומרים ב[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]] מחוץ לאולם המליאה שבו נעצרו שרי ממשלת הצאר, 1917]]
* 23 בפברואר ([[8 במרץ]]) - קיים מחסור באספקת לחם לתושבי הבירה. תחילת הפגנות הפועלים, במיוחדבייחוד ב[[מפעל קירוב|מפעל פוטילוב]].
* 24 בפברואר ([[9 במרץ]]) - המשך ההפגנות. מצטרפים פועלים ממפעלים נוספיםאחרים והיקףומספר ה[[שביתה]]השובתים מגיע ל-90 אלף שובתים. השביתה מתחילה להפוךלהיות להפגנההפגנה פוליטית נגד השלטון.
* 25 בפברואר ([[10 במרץ]]) - מפקד כוחות הצבא בעיר מקבל פקודה מהצאר לפעול להפסקת ההפגנות ואי-סדרוהמהומות בעיר. בשביתה כללית בעיר משתתפים 240 אלף פועלים. ההפגנות מתרחבות למוסדות לימוד.
תחילת מאבקהמאבק מזויןהמזוין בין השובתים וכוחותלכוחות הביטחון. הצבא אינו משתתף בפעילותבפעולות באופן אקטיביהדיכוי. בערב מפקדהצאר הצבא מקבלשולח מברק מהצאראל עםמפקד הצבא דרישהודורש להשתלט על המצב בעיר עד מחר.
בהתאםלפי לצוצו קיסרי הופסקו ישיבות ה[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]].
* 26 בפברואר ([[11 במרץ]]) - המשךההפגנות הפגנותבעיר בעירנמשכות. הפסקת פעילותהתחבורה תחבורההציבורית ציבוריתמושבתת. חיילים סירבומסרבים לירות במפגינים. כוחות המשטרה הצליחו להשתלטמשתלטים על מרכז העיר. חברי הדומה החליטומחליטים לאשלא לקבל את הצו הקיסרי עלולא הפסקתלהפסיק את פעילות הדומה וארגנווממנים וועדהועדה זמנית. מעשיתבפועל זהפירוש מצייןהדבר השתתפותשהדומה הדומהמשתתפת במרד.
בערב, בישיבה בראשות ראש הממשלה [[ניקולאי גוליצין]], הוחלט להכריז בעירעל מצב חרום צבאי בעיר.
* 27 בפברואר ([[12 במרץ]]) - תחילתו של מרד בצבא. לקראת סוף היום 66 אלף חיילים תומכים במהפכה. בתוך יומיים כללרובם של 170,000 חייליםהחיילים בעיר השתתפומשתתפים בהפגנות. לראשותלרשות הפועלים המורדים הועבר נשק ממחסני הצבא - סך הכל כ-40 אלף [[רובה|רובים]] ו-30 אלף [[אקדח|אקדחים]]. המפגינים השתלטו על בתי הסוהר ושחררו את כל העציריםהאסירים, כולל עציריםאסירים פליליים. בעיר החל מצוד שלאחר שוטרים ורציחתם.
לקראתסמוך שעהלשעה 2 בצהריים המפגינים נכנסים ל[[ארמון טבריצ'סקי]] בושבו מתקיימות ישיבות הדומה. לאור הנסיבות חברי הדומה צריכיםחייבים להכריע אם להצטרף למהפכה או להישאר להיות נאמנים לשלטון הצארלצאר. בהתאםלפי להחלטתהחלטת הוועדה הזמנית דומההדומה מכריזה על כך ששלטוןשהשלטון במדינה עובר לידיה.
במקבילבאותו הזמן הוקם [[סובייט פטרוגרד]] בראשות [[ניקולאי צ'כאידזה]] ווסגנו [[אלכסנדר קרנסקי]] כסגנו. הסובייט החליט לתמוך בהחלטות הדומה אך לא להשתתף בממשלה זמנית.
הממשלה בראשות ניקולאי גוליצין מחליטה לשלוח מברק לאל ה[[צאר]] עםולהודיעו הודעה על כך שממשלהשהממשלה אינה שולטת במצב ומציעומציעה לפזרלהתפזר. את עצמה.
* 28 בפברואר ([[13 במרץ]]) - יושב -ראש הדומה [[מיכאיל רודזיאנקו]] מנהלנושא מגעיםונותן עם מפקדי צבאהצבא על תמיכתם בדומה ועם [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] על המשכיות השלטוניתהשלטון.
* 1 במרץ ([[14 במרץ]]) - הממשלה הזמנית קבלהקיבלה הכרהאת הכרתן של מ[[צרפת]] ו[[בריטניה]], - מעצמות אשרהמעצמות השתתפושהשתתפו יחדלצדה עםשל רוסיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
סובייט פטרוגרד מפרסם את "פקודה מס' 1" על כך שצבא הוכפפההוכפף לסובייט. לאורלפיכך כךפורץ במדינהתוהו נוצרובוהו מצבשלטוני שלבמדינה: אי-סדרהסובייט שלטוני:והממשלה קיוםהזמנית סובייטקיימים והממשלהבעת הזמניתאחת.
* 2 במרץ ([[15 במרץ]]) - בקרון רכבת בקרבת [[פסקוב]] מכריז [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] הכריזשהוא על ויתורמוותר על השלטון והעברתוומעביר אותו לאחיו מיכאיל.
מוקמת [[ממשלת המעבר הרוסית]] בראשות [[גאורגי לבוב]].
* 3 במרץ ([[16 במרץ]]) - מיכאיל העבירמעביר את השלטון לממשלה המעבר עד לכינון האספה המכוננת.
* 4 במרץ ([[17 במרץ]]) - העיתונים פרסמומפרסמים את הודעות [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]], אחיוואחיו מיכאיל ותוכניתואת תוכנית פעולההפעולה של [[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלת המעבר]].
==ראו גם==
| 