שורש (שפות שמיות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q266273 |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.(pdf|PDF).*?)\{\{PDF\}\} +\1) |
||
שורה 9:
השורש הוא סוג מיוחד של [[מורפמה]]. זוהי מורפמה שאיננה יכולה לעמוד בפני עצמה, אלא חייבת להיות מורכבת עם מורפמה אחרת - הבניין או המשקל. יתר על כן, ההרכבה אינה חיבור רציף (כמו ההרכבה מדע + ָן = מדען), אלא שזירה מלאה של שתי המורפמות אחת בתוך האחרת. לפיכך, יש המכנים את השורש "מורפמה שזורה", או באנגלית: non-concatenative, על-פי הצעתו של הבלשן ג'ון מקרתי (McCarthy 1981). כמו כל מורפמה, השורש נושא משמעות לקסיקלית משל עצמו, אבל המשמעות שלו עמומה. המשמעות נעשית מדויקת רק כשהוא משובץ במשקל או בבניין. כך למשל סָקַל (בבניין קל) משמעותו השליך אבנים על אדם, ואילו סיקל (בניין פיעל) משמעותו הוציא אבנים ממקום כלשהו החוצה. מורפמה מסוג כזה כמעט שאינה מוכרת בשפות שאינן מהמשפחה ה[[שפות אפרו-אסיאתיות|אפרו-אסיאתית]].
בקרב הבלשנים יש מחלוקת לגבי מהותו של השורש בשפות שמיות - האם מדובר במושג [[תאוריה|תאורטי]] בלבד, או שמדובר במרכיב בלתי נפרד מהידע הלשוני (הבלתי מודע) של הדוברים בשפה <ref>ראו דיון בנושא: ‎Prunet, Jean-François (2006). {{PDF}} "[http://www.springerlink.com/content/p1t4qh08l6711024/fulltext.pdf External evidence and the Semitic root]", ''Morphology'', Volume 16 July 2006, Springer Netherlands.‎</ref>. מחד, יש המביאים עדויות מ[[משחק מילים|משחקי מילים]] שלפיהן הדוברים יודעים באופן [[אינטואיציה|אינטואיטיבי]] להפריד את השורש מן המשקל. למשל "שבורית זכוכה" במקום "זכוכית שבורה" - משחק מילים שבו הדובר מחליף בין השורשים, אבל משאיר את משקלי המילים במקומם. מאידך, תהליך גזירת פעלים חדשים משמות עצם ([[דנומינציה]]) הוא תהליך שונה מהמצופה לפי תאוריית השורשים. כך למשל, מהמילה השאולה "פַקְס" נוצר הפועל "פִקְסֵס", ולא "פִקֵס" כפי שאפשר היה לצפות לפי תאוריית השורשים. מדוגמאות כאלה עולה שהיחידה המורפולוגית הבסיסית שהדובר מתייחס אליה אינה כוללת רק עיצורים בסדר מסוים, אלא גם מידע לגבי תת-יחידות של השורש (של צרורות של עיצורים וכיוצא באלה) המכונות [[שורשן|שורשנים]]<ref> ‎Bat El, Outi (1994).
בחלק מן השורשים, שלושת הרדיקאלים המרכיבים אותם אינם [[עיצור|עיצורים]] במלוא מובן המילה, אלא [[פונמה|פונמות]] "חלשות", הבאות לידי ביטוי לפעמים כ[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]]. בדקדוק העברי מכנים את סוגי השורשים, לפי האופי של הרדיקאלים שלהם, בשם [[גזרה (דקדוק)|גזרות]]. למשל, הגזרה שבה האות הראשונה היא [[נ]]' נקראת "פ"נ" (כלומר: פ"א הפועל נ'), והגזרה שבה האות האחרונה היא [[א]]' נקראת "ל"א".
שורה 40:
==קישורים חיצוניים==
* [[מיכל אפרת (בלשנית)|מיכל אפרת]], [http://hcc.haifa.ac.il/~mephratt/root.pdf עיונים בהגדרת השורש העברי], '''בלשנות עברית''' 46, תש"ס
* אילן גונן, [http://cambridge.academia.edu/IllanGonen/Papers/304827/Morphophonology-of-the-Verbal-Root-in-Spoken-Israeli-Hebrew--IN-HEBREW- מורפופונולוגיה של השורש בפועל בעברית ישראלית מדוברת], עבודת MA, אוניברסיטת תל אביב, 2009
<div style="direction: ltr;">
* McCarthy, John J. (1981). "[http://people.umass.edu/jjmccart/prosodic_theory_of_nonconcatenative_morphology.pdf A Prosodic Theory of Non-concatenative Morphology]", Linguistic Inquiry 12:373-418.
</div>
| |||