הבדלים בין גרסאות בדף "בית רומנו (חברון)"

מ
בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.(pdf|PDF).*?)\{\{PDF\}\} +\1)
מ (ויקיזציה)
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.(pdf|PDF).*?)\{\{PDF\}\} +\1))
במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
בשנת [[תש"ח]] (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו ה[[פלסטינים]] בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר מלחמת ששת הימים ([[1967]]). בשנת [[תשמ"ב]] (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים [[פלסטינים]] תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי, הוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה, ומאוחר יותר יושבו בו יהודים.{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]], [[איל בנבנישתי]], [http://jiis.org.il/.upload/jewland.pdf אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170 {{PDF}}}}
 
[[אגודת חסידי חב"ד]] בעלי הבניין העניקו את הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים [[תשנ"ו]]-[[תש"ס ]](1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.