התנזלות קרקע – הבדלי גרסאות

במצב יציב הגרגרים לוחצים זה על זה ומופעל עליהם לחצם של המים שחדרו לחלל הבין-גרגרי. בעת רעידת אדמה מתווספים ללחצים אלה גם לחצים אופקיים, הגורמים לגרגרים להצטופף ולהקטין את נפח הקרקע. כתוצאה מכך, קטן נפח החללים ולכן יכולת הניקוז של החול קטנה וגדל הלחץ המופעל על המים בחלל הבין-גרגרי. הגורם המשוער ללחץ האופקי הוא [[גלים סייסמיים|גלי גזירה]] העוברים דרך הקרקע, יוצרים תנודה מחזורית ומשנים את סידור הגרגרים בה, אם כי יש חוקרים הטוענים כי מהלך זה אינו מסביר התנזלות חוזרת באותו מקום כתוצאה מ[[גלים סייסמיים|גלי לחץ]].<ref>[http://www.tau.ac.il/~bachrach/Ran_Papers/BiotJGRSCAN.pdf בכרך, נור ועגנון, 2001 {{PDF}}<noinclude>]</ref> במהלך הרעידה מתרחשות תנודות עזות של הקרקע, ולכן יש חשיבות רבה לעוצמת הרעידה, למשכה ולמרחק מ[[מוקד רעידת אדמה|מוקדה]] בחישוב הסיכון להתנזלות.

מספר אירועי התנזלות שהתרחשו בישראל ובסביבתה תועדו או התגלו בבדיקות מאוחרות. בעת רעידת האדמה שפקדה את [[סוריה]] בשנת 749 פרצה קרקע חולית מסדק ארוך בקרקע. בשנת 1068 התרחשה רעידת אדמה ב[[עקבה]], שבעקבותיה חלה התנזלות שפגעה במבנים. גם ברעידת אדמה בעוצמה של 6.2 ב[[סולם ריכטר]] שאירעה בצפון [[ים המלח]] בשנת [[1927]] פרצו זרמי חול, וצילום של זרם מתוך סדק באזור [[יריחו]] מוצג במלון [[אמריקן קולוני]] ב[[ירושלים]]. התנזלויות נוספות התרחשו ברעידת אדמה בעוצמה 5.9 ב[[קהיר]] בשנת [[1992]], ב[[נואיבה]] בשנת [[1995]] ובצפון ים המלח בשנת 2004. אירועי התנזלות קדומים יותר ניכרים במעוותים הניכרים ב[[תצורת הלשון]] וב[[תצורת צאלים]].<ref>[http://www.gsi.gov.il/_Uploads/503GSI-34-2008.pdf מתוך דו"ח של המכון הגאולוגי {{PDF}}<noinclude>]</ref>