קונקלווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rc3002 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 2:
[[תמונה:HabemuspapmLuigiMacchi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|Habemus Papam לאחר בחירת האפיפיור [[פיוס העשירי]] ב-[[1903]]]]
'''קונקלווה''' (ב[[לטינית]]: '''Conclave''') היא תהליך הבחירה של [[אפיפיור]] חדש ב[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית]].
 
הקונקלווה כגוף בוחר יחיד כוננה ב[[בולה אפיפיורית|בולה]] ''In Nomine Domini'' שפורסמה על ידי [[ניקולס השני]] ב-[[1059]] והוציאה לפועל את [[התכתיב האפיפיורי]] שפורסם על ידי [[גרגוריוס השביעי]] ב-[[1057]].
 
משתתפים בבחירה כל ה[[קרדינל|קרדינלים]] שגילם פחות מ-80, ובלבד שמספרם אינו עולה על 120 קרדינלים. להלכה כל גבר [[קתולים|קתולי]] יכול להיות מועמד לאפיפיור, אולם ב-600 השנה האחרונות נבחר לתפקיד קרדינל. הקונקלווה מתכנסת ב[[הקפלה הסיסטינית|קפלה הסיסטינית]] שב[[קריית הוותיקן]] בתוך 20 יום ממות או התפטרות האפיפיור הקודם. בקונקלוות הקודמות, מרגע שנכנסו הקרדינלים לקפלה היה אסור להם לעזוב אותה עד בחירת האפיפיור והיא הייתה ננעלת (ומכאן השם קונקלווה - ב[[לטינית]], cum clavi = במפתח), אולם [[יוחנן פאולוס השני]] שינה את החוק הזה והתיר להם ללון בבית מלון בקריית הוותיקן.
שורה 11 ⟵ 13:
כאמור, על הקרדינלים נאסר כל מגע עם העולם החיצון בעת הקונקלווה. יוצאים מגדר זה שלושה בעלי תפקידים, אם הם גם חברים בגוף הבוחר. אלו הם ראש בית הדין הגבוה לחסד (ה-''Sacra Paenitentiaria''), הקרדינל-ה[[ארכיבישוף]] בפועל של רומא, ומנהל קריית הוותיקן.
 
עד התיקון שהכניס [[פיוס העשירי]] ב-[[1903]] הייתה נתונה לשליטי אירופה ([[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ו[[מלך צרפת]]) זכות [[וטו]] על החלטות הקונקלווה (''[[Jus exclusivae]]''), הזכות מומשה בפועל באמצעות קרדינל-נאמן ("קרדינל כתר") של השליט ושלחה את הבוחרים לסבבי בחירות נוספים.
 
== בתרבות ==