מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q343860
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''מוסא אל-עלמי''' (גם: '''אל-עלמה''', '''אל עלמי'''; ב[[ערבית]]: '''موسى علمي‎''';{{כ}} [[3 במאי]] [[1897]], [[ירושלים]] – [[1984]]) היה פקיד בכיר בממשלת [[המנדט הבריטי]] על [[ארץ ישראל]], ממנהיגי התנועה הלאומית הפלסטינית, ניהל משא ומתן עם [[הסוכנות היהודית]]. עלמי, בעל השכלה משפטית, היה פקיד בכיר בממשלת המנדט ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]].
 
 
עלמי נולד ב-1897 למשפחה אריסטוקרטית ירושלמית ועשירה. אביו, [[פאדי אל-עלמי]], היה ראש [[עיריית ירושלים]] בסוף תקופת [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ([[1909]]–[[1906]]) וייצג את מחוז ([[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]]) [[ירושלים]] בפרלמנט העות'מאני בין השנים [[1914]]–[[1918]].
הוא התודע לנושא הלאומיות הפלשתינאית בהיותו בדמשק בשנים 1917-1918 אליה עבר בעקבות שנת הבצורת הקשה בארץ.
 
נסע לאנגליה בה סיים באוניברסיטת קיימברידג' לימודי משפטים, חזר לארץ והחל לעבוד בתחום. בשנת 1932 מונה למזכיר האישי של הנציב הבריטי העליון בארץ. בתפקיד זה ניסה לקדם את הנושאים הנוגעים לזכויות הפוליטיות של ערביי הארץ. היה בין המנהיגים הפלשתינאים הבודדים שנפגשו עם מנהיגים יהודים ציוניים החל משנת 1934 - 1936 בחפשו בסיס לפשרות בחיים המשותפים בארץ.
עלמי, בעל השכלה משפטית, היה פקיד בכיר בממשלת המנדט ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]].
 
כנציג הוועד הערבי העליון היה עלמי האיש שאיתו ניהל [[דוד בן-גוריון]] בשנת 1936 משא ומתן שלא נשא פרי. בן-גוריון הציע שיתוף פעולה והצביע על התועלת שתהיה ל[[פלסטינים]] כתוצאה מכך. בתמורה, דרש את הסכמת הערבים לעלייה חופשית ורכישת אדמות. אל-עלמי סירב, בטענה שגם אם יידרשו לכך 100 שנה, יגיעו הפלסטינים להישגים שהציע בן-גוריון, אולם יעשו זאת בכוחות עצמם בארץ שבה רק מיעוט יהודי שאינו שולט על קרקעות. אולם משפחת אל-עלמי מכרה באותה תקופה אדמות ליהודים, בהן אדמות [[טירת צבי]].
שורה 13 ⟵ 14:
 
במסגרת פעולתו של הארגון שהקים, "המפעל הקונסטרוקטיבי לקידום הכפר ומשקו", הקים עלמי את החווה החקלאית ממזרח ל[[יריחו]] ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] מ[[מלחמת העצמאות]] ([[הנכבה]]), חווה הקרויה היום "משרוע מוסא אל-עלמי".
 
בבעלות המשפחה היו נכסי אדמות רבים בארץ החל מאדמות ביריחו, ירושלים [[בית מוסא אל עלמי| בית קייט]] בסמוך לקיבוץ זיקים כיום.
 
את הספר "ירושלמית" כתבה אחייניתו, בת אחותו וג'מאל אל-חוסייני (בן דודו של המופתי, [[חאג' אמין אל-חוסייני]]) סירין אל-חוסייני שהיד.