רבי חייא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2904193
שורה 20:
פסיקותיו של רבי חייא היו מקילים יותר והוא התיר דברים שנאסרו על ידי חכמים אחרים. מסופר כי הוא אמר, כי לולי קראו לו {{מונחון|בבלאי שרי איסורי|הבבלי שמתיר איסורים}} היה מתיר לטלטל [[סנדל המסומר]], אפילו אם יש בו עשרים וארבעה מסמרים (לפי גרסת [[ישיבת פומבדיתא]]) או עשרים ושניים (לפי גרסת [[ישיבת סורא]]){{הערה|{{בבלי|שבת|ס|ב}}.}}.
===אגדה===
רבים מאמרותיו מתייחסים לטבעםלטבען של נשים. הוא קבע כי "אין אשה אלא לבנים" ואף עסק בטבע האשה להוליד בנים ואמר כי כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה{{הערה|אמרה דומה למשנתו של רבי מאיר "כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין".}}{{הערה|{{בבלי|כתובות|י|ב}}.}}. כן אמר רבי חייא כי "אין אשה אלא ליופי", ובדומה קבע כי "אין אשה אלא לתכשיטי אשה" והיה נותן עצות כיצד לשפר את יופי הנשים: {{ציטוטון|הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן הרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפירקה}}{{הערה|{{בבלי|כתובות|נט|ב}}.}}. לפי שיטתו, פטורה האשה ממלאכות העשויות להכחיש את יופיה{{הערה|כתובות שם, ותוספות.}}. מאמרים אלו של רבי חייא, מתקשרים לביטוי שהתבטא אודות אשתו [[יהודית (אשת רבי חייא)|יהודית]] שציערה אותו ולמרות זאת הוא נהג לכבדה: די לנו [[הכרת טובה|להכיר טובה]] לנשותינו, על כך שהן מגדלות את בנינו, ומצילות אותנו מ[[חטא]] של הרהור בנשים אחרות{{הערה|{{בבלי|יבמות|סג|ב}}. ו[[רש"י]] שם}}.
 
==פטירתו==
כאשר הגיע זמנו של רבי חייא [[פטירה|להפטר מהעולם]], לא יכול היה [[מלאך המוות]] ליטול את [[נשמה|נשמתו]], ואף לא היה יכול להתקרב אליו מרוב קדושתו. יום אחד בא מלאך המוות לביתו של רבי חייא כשהוא מחופש ל[[עני]], וביקש ממנו חתיכת [[לחם]]. הביא לו רבי חייא פת לחם לאכול, אמר לו מלאך המוות: [[רחמים|מרחם]] אתה על עניים, ומדוע אין אתה מרחם עלי, שמצווה אני ליטול את נשמתך ואין אני יכול לבצע זאת. לדרישתו של רבי חייא הראה לו מלאך המוות את ה"שוטא דנורא" - מקל האש שבידו, ורבי חייא שהבין כי אכן מדובר במלאך המוות, נענה לבקשתו ונפטר מהעולם{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|כח|א}}.}}.