ג'יימס פיץ ג'יימס, הדוכס הראשון מברוויק – הבדלי גרסאות

ברוויק חזר ל[[אנגליה]] ומונה למושל [[פורטסמות']]. המלך ג'יימס העניק לו תואר [[אביר]] ב[[מסדר הבירית]], אך בעקבות פלישת [[ויליאם מאוראנז']] ו[[המהפכה המהוללת]] הדבר לא בוצע באופן רשמי. בשנה שלאחר מכן הודח ג'יימס מכסאו וברוויק גלה עמו, ונטל חלק ב[[המלחמה הוויליאמית באירלנד|מלחמה הוויליאמית באירלנד]], שהייתה חלק מ[[מלחמת תשע השנים]], כולל ב[[קרב בוין]]. לאחר גלותו הסופית של אביו החל פיץ ג'יימס לשרת בצבא הצרפתי. הוא נלחם ב[[קרב סטינקרק]] ו[[קרב לאנדן]], בו נלקח כ[[שבוי]] ושוחרר תמורת [[ג'יימס באטלר, הדוכס השני מאורמונד|דוכס אורמונד]]. לאור תמיכתו באביו ושירותו בצבא צרפת במאבקים מול אנגליה, הוחלט ב-[[1695]] לנדותו ולבטל את כל תוארי ה[[אצולה]] ה[[בריטי]]ים שלו.

 

 

כחייל, זכה ברוויק להערכה על האומץ, היכולות והיושר שלו. הוא שירת בהצטיינות ב[[מלחמת הירושה הספרדית]], וכהוקרה הפך לנתין צרפתי וקיבל דרגת [[מרשל של צרפת]] לאחר המערכה נגד [[ניס]] ב-[[1706]]. ב-[[25 באפריל]] [[1707]] הוא זכה בניצחון מוחלט ב[[קרב אלמנסה|אלמנסה]]. לאחר אלמנסה העניק לו [[לואי ה-14]] את תואר דוכס פיץ-ג'יימס, ו[[פליפה החמישי, מלך ספרד|פליפה החמישי מספרד]] העניק לו את תואר דוכס ליריה וקסריקס ולוטננט של [[אראגון]]. האירוע המשמעותי האחרון של ברוויק במלחמה היה הפסקת ה[[מצור]] וההסתערות על [[ברצלונה]] ב-[[11 בספטמבר]] [[1714]].