היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

'''הינריךהיינריך השלישי "השחור"''' ([[28 באוקטובר]] [[1017]] - [[5 באוקטובר]] [[1056]]) [[מלך]] [[גרמניה]] מ־[[1028]], מלך [[דוכסות בורגונדיה|בורגונדיה]] מ-[[1038]] ו[[קיסר (תואר)|קיסר]] [[האימפריה הרומית הקדושה]] מ־[[1046]] ועד מותו. הוא היה אחד הקיסרים היציבים והחזקים של הקיסרות ב[[ימי הביניים]]. עך אף מרידות בשולי הקיסרות, בעיקר ב[[אלזס-לורן|לורן]], הלגיטימיות של שלטונו לא הייתה מוטלת בספק. שלטונו בכנסייה כבעל סמכות למינוי אפיפיורים הייתה מוחלטת והאפיפיורים הגרמניים שמינה, ובפרט [[לאו התשיעי]] הצליחו לנקות את הכנסייה מה[[שחיתות שלטונית|שחיתות]] ששררה בה. אולם, בנו ויורשו [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך הרביעי]], שעלה על כסאו בגיל שש בלבד, לא היה כשיר להכנס לנעליו ושימש כמטרה נוחה לשונאיו. יתרה מזו, מדיניותו מול הכנסייה הובילה ל[[מאבק האינווסטיטורה]] (המאבק בין האפיפיור לקיסר על עליונות השלטון) שהתפרץ בימי בנו והוביל את הקיסרות לתקופה ארוכה של חוסר שקט.

ב-[[1046]] יצא היינריך ל[[מילאנו]] על מנת להבטיח את הבחרו של שליט נאמן לאחר שהשליט הקודם, נאמנו, הלך לעולמו. במקביל התחולל ב[[רומא]] מאבק בין האפיפיור הכוחני, שהודח ושב אל הכס, [[בנדיקטוס התשיעי]] ובין האפיפיור שהדיח ושנחשב לגיטימי, [[סילבסטר השלישי]]. חודש לאחר שתפס את הכס הקדוש מכר בנדיקטוס את משרת האפיפיור ל[[סנדק]]ו, [[גרגוריוס השישי]], תוך שהוא מביא את ה[[שחיתות שלטונית|שחיתות]] וה[[שמעונייה]] בכנייהבכנסייה לשיאה. ביולי 1046 התחרט בנדיקטוס התשיעי על המכירה ושב לרומא בראש צבא, אך גרגוריוס המשיך לכהן כאפיפיור.

=== תקופת חייו האחרונה ומותו ===