דביר (הוצאת ספרים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ישראל121 (שיחה | תרומות)
ר233 (שיחה | תרומות)
תיקון שגיאת כתיב
שורה 12:
השהות בברלין הוגדרה מראש כזמנית, עד שיוקמו התשתיות הדרושות וייאסף הממון הדרוש להעברתה ל[[ארץ ישראל]]. ואכן בשנת [[1924]] עברה ההוצאה ל[[תל אביב]] ואל חברי המערכת שלה נוספו הסופרים [[אחד העם]], [[שמריהו לוין]], [[יהודה גור|יהודה גור (גרזובסקי)]], ו[[אלתר דרויאנוב]] על הצד הפיננסי הופקד [[יצחק גולדברג]].
 
המשבר הכלכלי שפקד את הארץ והעולם בשנות השלושים ו[[מלחמת העולם השנייה]] הביאו לירידה חדה במכירות ולצבירה מהירה של חובות. בנוסף, עמודי התווך של ההוצאה הלכו לעולמם. חיים נחמן ביאליק נפטר ב-[[1934]] ורבניצקי ב-[[1944]]. לאחר מותו של רביצקירבניצקי, נתמנה [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]] לעורך הראשי של ההוצאה{{הערה|{{דבר|ד. זכאי|שמואל פרלמן|1958/11/30|00210}}}}. ההוצאה התמקדה בנכסי העבר, כ-1,400 כותרים שהוציאה בעבר והמשיכה להוציא. בנוסף רכשה ההוצאה את הזכויות לספרי הוצאת [[תרשיש (הוצאת ספרים)|תרשיש]] שכלל תרגומים ממיטב הספרות העולמית. הבעלות על ההוצאה התחלקה בין מספר גורמים, ביניהם יורשיו של שמריהו לוין ואיש העסקים אשר רשף (אביהם של [[רפי רשף|רפי]] ו[[צלי רשף]]). שמה של ההוצאה הפך לשם נרדף לעולם מיושן ולא רלוונטי {{מקור}}.
 
בשנת [[1969]] זכו התרגומים לכתבי [[זיגמונד פרויד]] שיצאו בהוצאת דביר ב[[פרס טשרניחובסקי]]{{הערה|{{דבר||פרס טשרניחובסקי למתרגמי פרויד ח. איזק וא. בר|1960/04/18|01616}}}}.