יצחק פרידמן (בוהוש, השני) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: חשד למילים בעייתיות
שורה 7:
בשנת [[תר"פ]] קיבל [[היתר הוראה]] מהרב [[יהודה לייב צירלסון]]. באותה שנה התפרצה מגיפת [[טיפוס הבטן|טיפוס]] באיזור, והוריו נפטרו בהפרש של שבועיים, בסוף שבט וב[[פורים]]. הוא עצמו גם חלה, ולא יכל לשבת [[שבעה (אבלות)|שבעה]] על הוריו.
 
לאחר שנרפא, הוכתר לממלא מקום אביו בעודו בחור, לצד אחיו רבי דוד, שכיהן ב[[פלוישטט]] הרומנית. לאחר מספר חודשים, עזבהחלו רדיפות מצד הרוסים נגד היהודים ובפרט נגד המנהיגים, אתוהוא רוסיהנמלט וחזר ל[[בוהוש]] הרומנית, שם גדל אצל דודו, רבי [[מנחם מנדל פרידמן]], האדמו"ר מבוהוש. בשנת [[תרפ"ד]] נישא ליוכבד פייגא, שבהמשךבתו לקחושל לחתןדודו לבתורבי יוכבדמנחם פייגאמנדל.
 
בשנת [[תר"צ]] עבר ל[[בוקרשט]] שם כיהן כאדמו"ר לחסידילמעט אביוהחסידים שהתגוררו בה. בזמן מלחמת העולם השנייה, עת יהודים רבים נמלטו לבוקרשט, פתח את ביתו לציבור, והסתכן בחייו עקב זאת. בשנת [[תש"ג]] נפטר חותנו, וחסידי בוהוש התלכדו סביבו. ב[[י"ד באייר]] [[תשי"א]] עלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו והתיישב ב[[תל אביב]], כשאר אדמו"רי רוז'ין ופתח בית כנסת בשדרות רוטשילד. הוא היה אוהב ישראל וארץ ישראל. נהג ללכת ב[[יום העצמאות]] לתפילת שחרית ב[[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]]. בשנת [[תשל"ב]] פתח [[כולל אברכים]] בבית מדרשו בתל אביב (כיום הכולל קיים בבני ברק). בשנת [[תשמ"ה]] פתח את ישיבת בוהוש בבני ברק.בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] שם כבר היה בית כנסת של חסידי בוהוש.
 
נפטר בזמן שהותו ב[[ארוזה]], [[שוויץ]], גופו הועלה לקבורה ל[[בית הקברות נחלת יצחק]] ב[[גבעתיים]] בחלקת אדמו"רי רוז'ין.
 
בתו היחידה, שושנה שיינדל שרה, נישאה לרב ישראל שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי [[יעקב דוד פרידמן]], האדמו"ר מ[[חסידות פשקאן|פשקאן]] ובן דודם של אביו וחותנו של רבי יצחק. להם שני ילדים, רבי [[יעקב מנדל פרידמן]], ממלא מקום סבו באדמו"רות, ויהודית מלכה, אשת רבי צבי רבינוביץ, האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא רמת אהרן]] ומחבר הספר "עיוני הלכות" (שלושה חלקים).
 
==הערות שוליים==