אלימלך שפירא (גרודז'יסק) – הבדלי גרסאות

* נכדו, רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק ([[תרל"ד]], [[1874]] – אלול [[תש"ב]], [[1942]]), בן בנו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, התייתם בצעירותו וגדל תחת השגחתם של שני סביו, האדמו"רים מגרודז'יסק ומ[[חסידות בוהוש|בוהוש]] (אמו הייתה בתו של רבי [[יצחק פרידמן מבוהוש]]). נישא לבתו של רבי אשר מסטולין (השני). בשנת תרנ"ב, לאחר פטירת סביו, התמנה כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק, בהיותו בן 18. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[ורשה|וורשה]] והנהיג שם חצר חסידית גדולה. היה ידוע כבעל חוש מוזיקלי וקול ערב. בתקופת השואה נטל חלק בהנהגת [[גטו ורשה]]. נספה במחנה ההשמדה [[טרבלינקה]].{{הערה|אודות מותו ראו: {{דעת||warsaw/u.htm|אתר גטו ורשה}}{{ש}}{{דעת|[[אסתר פרבשטיין]]|daat/kitveyet/michlol/farbsh2.htm|כי עלי הורגנו (הערה 51)}}}} ספריו: "אמונת ישראל" ו"בינת ישראל".{{הערה|{{היברובוקס||בינת ישראל|3863|ורשה תרח"צ, 1938}} {{ש}} {{היברובוקס||אמונת ישראל|3894|ורשה תרע"ז, 1917}}}}{{הערה|ראו: {{HebrewBooksPage||מכתבים ואגרות קודש|19049|עמ' 381-379|383}}}} בנו, רבי אברהם אלימלך שפירא ([[תרנ"ו]] – [[כ"ג בכסלו]] [[תשכ"ז]]). נישא לקרובת משפחתו, הסופרת [[מלכה שפירא]], בת רבי ירחמיאל משה הופשטיין. היא פרסמה מספר ספרים ובהם מתולדותיה של שושלת קוז'ניץ. עלה ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת 1926, עבד כחשמלאי{{הערה|{{דבר||חשמלאי מא"י ישמש רב בורשא|1934/12/18|00210}}}} וסירב לכהן כאדמו"ר. רק לאחר השואה כאשר נודע לו על מותם של בני משפחתו הסכים לכהן כאדמו"ר לחסידי גרודז'יסק. חתנו של רבי ישראל היה רבי [[משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב]] (נכדה של דודתו שרה דבורה).