צרפתים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 51:
לאחר דעיכתה של הקיסרות הרומית במערב אירופה החלו לפלוש לאזור גאליה ה[[פרנקים]], שבטים [[גרמאנים]] שחצו את [[נהר הריין]] מאזור [[גרמניה]] ו[[הולנד]] של היום בין [[המאה ה-3]] ל[[המאה ה-7|מאה ה-7]]. שיירים לשפה העתיקה בה דיברו הפרנקים ניתן למצוא כיום בשפה ה[[פלמית צרפתית]] בצפון צרפת ובשפה ה[[פרנקית]] בה מדברים ב[[מחוזות צרפת|מחוז]] [[לורן]] במזרח צרפת. שבט גרמאני נוסף שפלש לגאליה באותה תקופה היו ה[[אלמאנים]], שהתיישבו במזרח צרפת של היום והותירו את חותמם בשפה ה[[אלזסית]] המדוברת כיום במחוז [[אלזס]], שפה שהתפתחה מתוך [[אלמאנית]].
בתחילת [[המאה ה-6]] הפרנקים, תחת הנהגתו של המלך ה[[מרובינגים|מרובינגי]] [[כלוביס הראשון]] ובניו, ביססו את שליטתם על מרבית שטחה של צרפת המודרבית. במאות ה-9 וה-10
=== העולם החדש ===
{{הפניה לערך מורחב|צרפת החדשה}}
ב-900 השנים שלאחר הפלישה הנורמנית אוכלוסייתה של צרפת נותרה יציבה יחסית. בניגוד למדינות אירופאיות אחרות כגון [[אנגליה]] או [[ספרד]] צרפת לא חוותה גלי הגירה מאסיביים ל[[העולם החדש|עולם החדש]], מלבד ה[[הוגונוטים]] שברחו בהמוניהם במהלך [[מלחמות הדת בצרפת|מלחמות הדת]]. מהגרים צרפתים הקימו במהלך [[המאה ה-17]] מושבות מסחר ברחבי העולם, כשהחשובות והגדולות בהם היו [[אקדיה]] (מזרח [[קנדה]] של היום) ו[[לואיזיאנה]], ובנוסף מושבות קטנות ב[[אפריקה]], וב[[האיים הקאריביים|איים הקאריביים]]. בשנת [[1608]] הוקמה העיר [[קוויבק]] כבירת [[צרפת החדשה]], אולם למרות גודלה העצום של הטריטורייה הצרפתית ב[[צפון אמריקה]] שהתשרעה מ[[מפרץ הדסון]] בצפון ועד ל[[מפרץ מקסיקו]] בדרום, עד שנת [[1763]] התיישבו בה 65,000 מתיישבים בלבד. 30,000 מתיישבים צרפתים נוספים התיישבו ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] באיים הקאריביים, ובעיקר ב'''סן-דומינגה''' ([[האיטי]] של היום).
=== הרפובליקה הצרפתית ===
לאחר [[המהפכה הצרפתית]] וכינונה של [[הרפובליקה הצרפתית]] הזהויות, השפות והתרבויות של המחוזות הצרפתיים השונים החלו להיטמע בתוך זהות צרפתית לאומית יחידה וההבדלים בין תושבי המחוזות השונים נמחקו בהדרגה. [[מלחמת פרוסיה-צרפת]] בשנת [[1870]] חיזקה מאוד את הפטריוטיות הצרפתית, במיוחד לאחר אובדן מחוז [[אלזס-לורן]] לגרמניה. כ-11% מתושבי המחוז שהוטמע בתוך [[האימפריה הגרמנית]] היו דוברי צרפתית כשפת אם ויתר תושבי צרפת ראו בהם כ"אסירים" בגרמניה. אולם הממשל הגרמני היה סובלני לשימוש בשפה הצרפתית והיא נותרה כשפת הלימוד הרשמית באזורים בהם היה רוב דובר צרפתית.
ב-[[24 באוקטובר]] [[1870]] פורסם [[צו כרמיה]] על ידי שר המשפטים הצרפתי דאז [[אדולף כרמיה]], שהעניק אזרחות צרפתית אוטומטית לכל [[יהודי אלג'יריה]]. במהלך [[פרשת דרייפוס]] בסוף [[המאה ה-19]] גברה ה[[אנטישמיות]] בצרפת ואנשי רוח צרפתים כגון [[שארל מוראס]] הקימו את תנועת [[אקסיון פראנסז]] האנטישמית שראתה בצרפת מלוכה קתולית והתנגדה להגדרה הרפובליקנית לפיה כל תושבי צרפת הינם '''צרפתים''' ללא קשר במוצאם או דתם.
==הערות שוליים==
| |||