מרד טמבוב – הבדלי גרסאות

לקראת פברואר [[1921]] המרד היה בשיאו. כוחות המזוינים של המורדים הגיעו לכ-50 אלף, הם השתלתוהשתלטו על גוברניית טמבוב כולה למעט ערים מרכזיות ועמדו בלחץ [[הצבא האדום]] שכללה באותה תקופה כ-11,600 חיילים. ב-[[6 בפברואר]] [[1921]] לטמבוב נשלחה וועדה מיוחדת בראשות [[ולדימיר אנטונוב-אובסיינקו]] לבדיקת המצב. ב-[[12 בפברואר]] חובת העברת הדגנים לממשל בוטלה, למורדים מן השורה הוכרזה חנינה בתאניבתנאי שהם ימסרו את נשקם ומקום מסתור של מפקדי המרד. כתוצאה מכך חלק מהאיכרים החלו לנטוש את המורדים. ב-[[21 בפברואר]] ראשי המורדים הודו בכך שבקרב המורדים מורגשת ירידה במוטיבציה ופחד.