ממשלת ישראל העשרים ותשע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 147:
לאחר שניצח בבחירות הוטלה על שרון מלאכת הרכבת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. מכיוון ש[[הליכוד]] קיבל רק 19 מנדטים ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה|בחירות לכנסת החמש עשרה]], הוקמה ממשלת אחדות לאומית רחבה, שכללה את: [[ישראל אחת]] ששינתה את שמה ל[[העבודה-מימד]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[ישראל בעלייה]], [[איחוד לאומי-ישראל ביתנו|האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו]], [[יהדות התורה]], ושלושה מפורשי [[מפלגת המרכז]]: [[רוני מילוא]] (שהקים את סיעת לב, והצטרף ל[[הליכוד|ליכוד]] במהלך הקדנציה), [[דן מרידור]] (שהצטרף לליכוד עם סיום הקדנציה) ו[[דליה רבין-פילוסוף]] (שהקימה את סיעת הדרך החדשה, והתמזגה עם העבודה-מימד).
הרכבת ממשלה רבת ניגודים שכזו, התאפשרה בעיקר כמעין ממשלת חירום עקב המשבר הביטחוני והכלכלי הקשה בו הייתה נתונה ישראל, בעקבות פריצתה של [[
==ציוני דרך ומדיניות==
ב-[[2002]], לנוכח המצב הביטחוני הקשה
במישור הביטחוני נקט תחילה שרון מדיניות של איפוק יחסי ולא החמיר במידה ניכרת את הצעדים הצבאיים בהם נקטה ישראל כנגד האינתיפאדה. ואולם בעקבות [[הפיגוע במלון פארק]] ב-[[27 במרץ]] [[2002]] ([[ליל הסדר]] [[ה'תשס"ב]]) שהיווה את שיאו חודש [[מרץ השחור]] בו נרצחו 105 ישראלים בפיגועים, יזמה הממשלה את [[מבצע חומת מגן]] ולאחריו [[מבצע דרך נחושה]], שהובילו להשתלטות מלאה של ישראל על ערי הגדה, ולשיפור ניכר במצב הביטחוני. באפריל [[2002]] החליטה הממשלה על הקמת [[גדר ההפרדה]] כדי למנוע כניסת מחבלים לשטח ישראל.
| |||