טייסת 110 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2907198
הגהה + ניכושים
שורה 18:
 
==היסטוריה==
הטייסת הוקמה בשנת [[1953]], והחלה להפעיל מטוסי [[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]] שנקנהשנקנו מהבריטים. מפקדה הראשון היה סרן [[הוגו מרום]]. מטוסי המוסקיטו בטייסת שימשו כ[[מפציץ|מפציצים]] עד הוצאתםלהוצאתם מהשירות בשנת [[1956]]. ב[[מלחמת סיני]], ביצעה הטייסת עשרות גיחות מבצעיות, תחת פיקודו של [[יחזקאל סומך]], ביצעה הטייסת עשרות גיחות מבצעיות.
 
בשנת [[1957]], התארגנה הטייסת לקליטת מטוסי [[ווטור]] משני דגמים: קרב-הפצצה (A), והפצצה (B, שהוסבו לצילום). מטוסי הווטור הגיעו ארצה בין אוגוסט 1957 למרץ [[1959]]. ראשוני הווטורים אוחסנו לבקשת שלטונות [[צרפת]], במטרה שלא לחשוף את דבר רכישתם ולכן הוכנסו לשירות רק באפריל [[1958]].
 
ביולי-אוגוסט 1963 צורפו לטייסת מטוסי ווטור מדגם N שהגיעו מ[[טייסת 119]], ובשנת [[1964]] קיבלה הטייסת את מטוסי ה[[מטאור]] הדו-מושביים מ[[טייסת 107]].
שורה 26:
נובמבר [[1964]] ויוני [[1967]] ([[מלחמת ששת הימים]]) סיפקו לטייסת הזדמנויות רבות למעורבות בקרבות, לכל סוגי מטוסי הווטור שלה, אך התרומה העיקרית בין השנים 1960 למלחמת ששת הימים בשנת 1967, הייתה טיסות הצילום ארוכות הטווח מעל כל מדינות האויב שכיתרו את ישראל. טיסות אלה סיפקו מודיעין הכרחי לביצוע [[מבצע מוקד]] בתחילת המלחמה.
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד על הטייסת רס"ן [[לוי צור]]. במקביל לגל הראשון של [[מבצע מוקד]] להשמדת שדות התעופה המצריים, השתתפו שניים ממטוסי הטייסת (ווטור מדגם N) במהלך ייחודי וראשון מסוגו של הפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית כליווי לגל התקיפה. במהלך המלחמה תקפו מטוסי הטייסת יעדים מרוחקים במיוחד, בשלאליהם ניתן היה להגיע בזכות הטווח הגדול של מטוסימטוסים הווטוראלה. בין השאר תקפו מטוסי הטייסת שלוש פעמים את שדה התעופה H-3 ב[[עיראק]], והם היחידים שטווחם הספיק להגיע ולתקוף שדות רחוקים מאד, -דוגמת [[לוקסור]] ו[[ראס בנאס]], המצויים במרחק 900 ק"מ ויותר מבסיס היציאה. סה"כ ביצעו מטוסי הטייסת במלחמה כ- 270 גיחות.
 
לאחר מלחמת ההתשה, בשנים 1971-2, הוצאו מטוסי הווטור מהשירות. עם יציאתם מהשירות, קלטה הטייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק]] ("עיט"), שכללו גם את הדגם A-4E. מטוסים אלו שירתו בטייסת ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. באחת מתקיפות הטייסת במלחמה, השתתף מפקד בסיס [[רמת דוד]] [[זוריק לב]], שנהרג בתקיפה זובה.
 
בשנת [[1981]] קיבלה הטייסת את מטוסי ה- [[F-16 פייטינג פלקון]] בגרסאות F-16A ("נץ" חד־מושבי) ו- F-16B ("נץ" דו־מושבי). עד שנת [[1988]] שודרגה הטייסת לדגמי F-16C ו- F-16D מבלוק 30 ("ברק" חד־מושבי ו"ברק" דו־מושבי, המכונים בחיל האוויר "ברק 1").
 
ב-[[5 באוקטובר]] [[2003]], בתגובה ל[[הפיגוע במסעדת מקסים|פיגוע במסעדת מקסים]], ובשל העובדה כי ההוראה לפיגוע ניתנה ממטה הג'יהאד האיסלאמי ב[[דמשק]], ההורההורה הרמטכ"ל [[משה יעלון]]<ref>{{וואלה!|עמוס הראל|יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה|466343|17 בנובמבר 2003||9}}</ref> לחיל האוויר להיערך לביצוע תקיפה של מחנה אימונים של מחבלים מאגוני טרור שונים, ובכלל זה הג'יהאד האיסלאמי, בעין-צאחב, הממוקם בעומק [[סוריה]], קילומטרים ספורים צפונית מערבית מדמשק. התקיפה הושלמה בהצלחה מלאה<ref>רן רוזנברג, [http://www.iaf.org.il/1170-20643-he/IAF.aspx "מהקוקפיט אפשר היה לראות בבירור את האורות של דמשק"], ב[[ביטאון חיל האוויר]] גיליון 153 (254), 1 באוקטובר 2003.</ref>. בשנת [[2005]] הוחלט כי הטייסת תפעיל רק את הדגם F-16C.
 
בשעות הערב של יום ה- [[7 באוגוסט]] [[2006]] (היום ה- 27 ל[[מלחמת לבנון השנייה]]), שיגר "[[חזבאללה]]" [[כטב"ם]] "[[אבאביל-T]]" לעבר ישראל, שככלשלא הנראהנשא, לאככל נשאהנראה, [[חומר נפץ]]. הכטב"ם זוהה על ידי [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|יחידת הבקרה הצפונית]] עוד כשהיהבהיותו בשטחמעל שטח [[לבנון]], ו[[מטוס קרב|מטוסי קרב]] נשלחו לעברו. תוך פחות מ- 10 דקות הופל הכטב"ם, בעת שטס בגובה נמוך מעל [[הים התיכון]] במרחק כ- 10 ק"מ מחופי [[עכו]], על ידי מטוס [[F-16 פייטינג פלקון|F-16C]] ("ברק") מספר 364 מטייסת 110, באמצעות טיל [[פיתון 5]].
 
== סמלי טייסת נוספים ==