אמן (הסכמה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q173445
שורה 4:
המילה "אמן" פירושה "כן ונכון", כמו כן פירושה "הלואי". בדרך הדרש מפורשת כ[[ראשי תיבות]] של המשפט "'''א'''ל '''מ'''לך '''נ'''אמן"‏‏<ref>‏[[מסכת שבת]] קיט, ב‏</ref>, ומשמעה הכרת תודה לאל וקבלת מלכותו.
 
בתנ"ך המילה מופיעה לראשונה ב[[ספר במדבר]] כחלק משבועת האישה הנחשדת בזנות תחת בעלה, האישה עונה אמן אמן בתשובה להקראה הנאמרת בפניה על העונש הצפוי לה באם אכן עשתה את אשר נחשדה בו, והיא בעצם מאמתת בדרך של [[שבועה]] את הדברים. הביטוי מופיע בין היתר גם בספר ישעיה, ס"ה, טז, במובן אמונה, אמת: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי '''אָמֵן''' וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי", ולא נמצא עוד בהוראה זו. בירמיה, כ"ח, ו, המילה באה במובן 'לאשר ולקים דבר נשמע': "'''אָמֵן''' וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה יָקֵם יְהוָה אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית יְהוָה וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". מילה זו מופיעה שוב במובן זה בספר במדבר, ה', כב,גם ובסוףבסוף מזמורי תהילים: מ"א, יד; ע"ב יט; פ"ט נג."‏‏<ref>‏מילון התנ"ך מאת יהושע שטיינברג, הוצאת יזרעאל , תל -אביב, ערך "אמן"‏</ref>,
 
ב[[מסכת ברכות]] (נג, ב) נאמר: "[[רבי יוסי]] אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך".