כריס וון סלטצה – הבדלי גרסאות

במבחנים האמריקאים ל[[אולימפיאדת רומא (1960)]] שנערכו ב[[דטרויט]] שב[[מישיגן]] ב-[[5 באוגוסט]] [[1960]], קבעה וון סלטצה במשחה ל-400 מטר חופשי, שיא עולם חדש של 4:44.5 דקות, שיפור לשיא בן ה-7 חודשים של [[אילזה קונרדס]] מ[[אוסטרליה]] (4:45.4 דקות). שיא זה החזיק מעמד 4 שנים, עד שנשבר על ידי בת ארצה היהודיה [[מרילין רמנובסקי]] (4:42.0 דקות). במשחקים עצמם סלטצה הייתה כוכבת תחרויות השחייה, לאחר שזכתה ב-4 מדליות, 3 זהב, ו-1 כסף. מדליות זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אולימפי חדש של 4:50.6 דקות, לפני [[יין קדרקוויסט]] מ[[שבדיה]] (4:53.9 דקות) ו[[טינקה לכרברג]] מ[[הולנד]] (4:56.9 דקות), במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ביחד עם [[ג'ואן ספילן]], [[שירלי סטובס]] ו[[קארולין ווד]], בשיא עולם חדש של 4:08.9 דקות, לפני אוסטרליה (4:11.3 דקות) ו[[גרמניה]] (4:19.7 דקות), כשחיינית אחרונה היא שחתה ב"זינוק שליחות" בתוצאה של 1:00.9 דקות ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב ביחד עם [[לין בורק]], [[פטי קמפנר]] ו[[קארולין שולר]], בשיא עולם חדש של 4:41.1 דקות, לפני אוסטרליה (4:45.9 דקות) ו[[גרמניה]] (4:47.6 דקות). מדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 1:02.8 דקות, אחרי [[דון פרייזר]] מאוסטרליה שקבעה שיא אולימפי חדש של 1:01.2 דקות ולפני [[נטלי סטיוורד]] מ[[בריטניה]] (1:03.1 דקות).

 

 

לאחר שפרשה משחייה תחרותית, למדה וון סלטצה ב[[אוניברסיטת סטנפורד]] וסיימה תואר בהיסטוריה של אסיה. בשנים 1964-1963, היא קיבלה מלגה של [[מחלקת המדינה]] ועבדה כמאמנת יועצת בשחייה, בתוכנית מומחים אמריקאים בשחייה ב[[אסיה]]. לאחר מכן, היא לימדה שחייה ב[[קוריאה הדרומית]], ב{{ה|פיליפינים}}, בו[[וייטנאם]], ב[[מלזיה]], ב[[סינגפור]], ב[[הונג קונג]] וב[[טייוואן]]. ואחר כך, שימשה כעוזרת מאמן נבחרת השחייה לנשים של ארצות הברית ב[[אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)]]. אחר כך, עבדה כמהנדסת מערכות בחברת [[IBM]] במשך 30 שנה.