התיישבות האלף – הבדלי גרסאות

 

==ניסיונות התיישבות דומים שקדמו ל"התיישבות האלף"==

'''התיישבות האלף''' הוצעה לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בבוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתוכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור גידול ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תוכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות.

ל"התיישבות האלף" קדם משבר כלכלי, ובשל כך בעיה של [[מימון]], כתוצאה מ[[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)|משבר כלכלי]] ו[[מיתון]] ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה של [[העלייה הרביעית]] הביא ל[[אבטלה]] של כשליש מ[[כוח עבודה|כוח העבודה]] ה[[יהודי]], ואף לעצירת העלייה ול[[ירידה מארץ ישראל|ירידה משמעותית מהארץ]]. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]: היישובים הוקמו על שטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי [[נחל קישון]], והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות המחקר המדעי ובתכניות מדויקות שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם.{{הערה|דן גלעדי, '''לוי אשכול – קברנט ההתיישבות ההמונית 1948–1952''', מכון גולדה מאיר, 1993, עמ' 31.}}