גבעת חיים איחוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 24:
לפי האידיאולוגיה הקיבוצית השיוויונית כל חבר קיבל את אותו סכום כסף ([[תקציב]]) והייתה קופה משותפת לכולם. ילדי הקיבוץ מיום הולדתם לנו בבתי הילדים -[[לינה משותפת]]. חינוך לעבודה היה ערך חינוכי חשוב. לשם כך הוקם משק הילדים (משק בית הספר) בו עבדו ילדים מכיתה ו' עד כיתה ט' בענפי חי ובענפי שדה.
 
בשנות החמישים נדרשו חברי הקיבוץ להחליט על אופן קבלת [[הסכם השילומים|השילומים מגרמניה]]. בגבעת חיים איחוד החליטו שהחברים כולם מוסרים את הכספים לקופה הכללית, והם ישמשו בעיקר למטרות [[תרבות]] ו[[רווחה]].
נושאי החברה והתרבות קיבלו דגש רב בחיי הקיבוץ, וכבר בתחילת דרכו הוקם אולם 'בית וינה' מכספי השילומים ומכספי תרומות של קהילת יהודי וינה שרצו להנציח את גורל הקהילה היהודית שנספתה בשואה, בקיבוץ שרבים מחבריו היו יוצאי הקהילה.
בקיבוץ הוקם בשנת 1975 "[[בית טרזין]]" - מוסד מחקר ו[[מוזיאון]] לזכרם של אלה שניספו ב[[שואה]] ב[[גטו טרזיינשטט|גטו טרזינשטט]] שב[[צ'כיה]]. חלק מהגרעין המייסד של בית טרזין הם חברי גבעת חיים איחוד ששמו להם למטרה לתת יד ושם לחברים ולבני המשפחה שלא שרדו.
 
ענפי [[ספורט]] שונים שיגשגו בקיבוץ ובחלקם, כמו ב[[שחייה]] וב[[כדורמים]] הגיעו להישגים מרשימים ואף אולימפיים. קבוצת [[כדורמים|כדור המים]] של הקיבוץ, [[הפועל גבעת חיים]], הייתה אלופת המדינה במשך למעלה מ-20 שנה. סניף [[הפועל]] היה משותף לשני הקיבוצים.
שורה 44:
בשנים האחרונות עבר הקיבוץ שינויים גדולים ו[[הפרטה]] מוחלטת של כל המערכות.
מוסדות הציבור המסורתיים – [[חדר אוכל]], מחסן בגדים, ממשיכים לפעול במסגרת מצומצמת יותר וכל חבר יכול לבחור אם להשתמש בהם אם לאו. החבר חייב לדאוג לפרנסתו בהכנסות ובהוצאות.
מערכת מיסוי פנימית ממנת את פעילות המוסדות המינהליים ומתן עזרה לאותם חברים שנמצאים זכאים לכך על פי החלטות הקיבוץ. בנוסף לזהלכך קיימת קופה לעזרה הדדית הממומנת על ידי [[מס]] מיוחד המוטל על כל חבר וחבר.
 
בנים רבים מבקשים לחזור לקיבוץ, להקיםולהקים בו את ביתם במסגרת קהילתית קיבוצית חדשה. בקיבוץ נבנות שכונות חדשות לקבלת בנים ונכדים של מייסדי הקיבוץ.
 
==מבנים בקיבוץ==
שורה 56:
המועדון שנחנך בשנת [[1956]] שוכן על גבעה נישאת במרכז הקיבוץ (בשיפולי הגבעה שעליה מתנוסס מגדל המים). המבנה תוכנן על ידי האדריכל אלכס קסטן, ובראשית דרכו הוא היה חדר התרבות של הקיבוץ. בו התקיימו הרצאות, קונצרטים קאמריים, ובעיקר חוגים וישיבות. ב-[[1959]] הוסב שמו מ'בית התרבות' ל'מועדון חברים' ושימש גם למפגשי רעים על כוס קפה. ב-[[1999]] עבר מתיחת פנים מודרנית.
===בית וינה===
מול המועדון עומד 'בית וינה' וביניהם רחבה מרוצפת המשמשת גם להתכנסויות בערבי קיץ. את המבנה הפתוח מכל צדדיו תכננו האדריכלים [[יצחק ישר]] ו[[דן איתן]] (שתכננו גם את [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]). החנוכה הרשמית של המבנה הגדול נערכה בשנת 1966. האולם שימש במשך השנים לקונצרטים, מופעים, אירועים, הקרנת סרטים ומסיבות.
===[[בית טרזין]]===
באותו קומפלקס ממוקם בית טרזין שהמבנה המרכזי שלו, בעל 12 הצלעות הוא שיחזור של עיר המבצר [[טרזין]]. ריצפת המבנה מעוטרת בפסיפסב[[פסיפס]] המתאר את תוכנית העיר שהפכה לגטו.
===חדר אוכל===
חדר האוכל עבר מספר גילגולים. המבנה הראשון היה צריף שבדי ענקי. בשנת 1978 נחנך חדר האוכל החדש שעומד באותו מקום. עם המבנה החדש גם שונתה שיטת הגשת האוכל מהגשה לשולחן להגשה עצמית. במשך שנים רבות הוגש בחדר האוכל מזון מן המטבח המקומי לארוחות בוקר, צהריים וערב. עם השנים ועם ההפרטה בוטלו ארוחות הבוקר והערב וכעת ארוחות הצהריים מוגשות בתשלום. חדר האוכל היווה מרכז חברתי לאורך שנים רבות ובתקופה אחרונה התעוררו סימני שאלה לגבי מקומו בקיבוץ והמשך דרכו.