מג'פהיט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q49326 |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 29:
==היסטורגרפיה==
רק מעט ראיות פיזיות של מג'פהיט קיימות כיום, וחלקים מן ההיסטוריה הינם בלתי ברורים. המקורות העיקריים המשמשים את ההיסטוריונים הם: '''[[פארארטון]]''' ("ספר המלכים") כתוב בשפת ה[[קאווי]] ו'''[[נגרקרטגאמה]]''' (ספר הספד ל[[היהם וורוק]]) ב[[ג'אווי]] עתיקה. הפארארטון מתמקד על קן ארוק (מייסד [[סינגסאהרי]]), אך כולל מספר חלקי סיפור קצר על הקמת Majapahit. הנגרקרטגאמה, הוא שיר אפי בג'אווי עתיקה שנכתב במהלך תור הזהב של מג'פהיט תחת שלטונו של היאם וורוק כשכמה מן האירועים מסופרים במהלך הדברים. יש גם כמה כתבי יד בג'אווי עתיקה ובסינית.
המקורות הג'אוויים משלבים אלמנטים מיתולוגיים בתיאור ההיסטוריה, וחוקרים כגון ק.ק. ברג ההולנדי, יש לשקול את התיעוד ההיסטורי כולו לא כתיעוד אמיתי של העבר, אלא אמצעי על טבעי שבאמצעותו ניתן לקבוע את העתיד. למרות הגישה של ברג, רוב החוקרים אינם מקבלים את הדעה הזאת, כיון שהתיעוד ההיסטורי מקביל לכתבים סיניים, שאינם יכולים להתפרש באופן כזה. רשימת השליטים ופרטי מבנה המדינה, אינה מראה שום סימן שהיא מומצאת.
שורה 74:
למרות שהלבנים היו בשימוש במקדש (''קנדי'') באינדונזיה באותה תקופה, זה היה אדריכלי מג'פהיט של המאות ה-14 וה-15 שהתמחו בכך. הפיכת השימוש במוהל גפן ובטיח מסוכר תמר, המקדשים שלהם היו בעלי איכות גאומטרית חזקה. הדוגמה של מקדשים מג'פהיט הם מקדש Brahu בTrowulan, פסו בSidoarjo, Jabung בProbolinggo, ומקדש Surawana ליד Kediri. חלק מהמקדשים מתוארכים מתקופות קודמות אך שופצו והורחבו בתקופת מג'פהיט, כגון Penataran, המקדש הגדול ביותר במזרח ג'אווה המתוארך לעידן Kediri. מקדש זה זוהה בנגרקרטגאמה כמקדש Palah, ומסופר שביקר בו המלך היאם וורוק במהלך סיורו המלכותי ברחבי מזרח ג'אווה.
חלק מן הסגנון האדריכלי הטיפוסי שכפי הנראה פותחה בתקופת מג'פהיט, כולל שער לבנים בעל גג אדום גבוה ודק שכונה ''kori agung'' או ''paduraksa'', וכן שער מפוצל שנקרא ''candi bentar''. השער המפוצל הגדול של ''Lawang Wringin'' הממוקם בJatipasar שבTrowulan, במחוז Mojokerto, במזרח ג'אווה, הוא אחד מה''candi bentar'' הגדולים והעתיקים ששרדו מג'פהיט. ''candi bentar'' קיבל צורה טיפוסית של מבנה
התיעוד האירופי הראשון על מג'פהיט בא מתוך יומן מסע של מתיוסי האיטלקי, נזיר פרנציסקני. בספרו "מסעות של נזיר אודריק מפרדנונה", הוא מתעד את ביקוריו בכמה מקומות באינדונזיה של היום: סומטרה, ג'אווה, וBanjarmasin בבורניאו, בין 1318-1330. הוא נשלח על ידי האפיפיור לפתוח ב[[מיסיון]] בפנים אסיה. בשנת 1318 הוא עזב את פדובה, חצה את הים השחור לתוך פרס, לאורך כל הדרך על פני [[כלכותה]], [[מדרס]], ו[[סרי לנקה]]. לאחר מכן הוא פנה אל האי ניקובר עד לסומטרה, קודם לביקורו בג'אווה ובBanjarmasin. הוא חזר לאיטליה בדרך היבשה דרך וייטנאם, סין, לאורך כל [[דרך המשי]] לאירופה ב-1330.
שורה 86:
*ראדן ויג'אייה, שם מלכותי ''קרטרחאסה ג'ייוארדנה'', בין השנים 1294-1309.
*קלאגאמט, שם מלכותי ''ג'יינגארה'', בין השנים 1309-1328.
*sri Gitarja, שם מלכותי - Tribhuwannottungadewi Jayawishnuwardhani,
*Hayam Wuruk, שם מלכותי - Rajasanagara, בין השנים
*Wikramawardhana, בין השנים 1389-1429
*Suhita, בין השנים 1429-1447.
שורה 93:
*Rajasawardhana, נולד כ-Bhre Pamotan, שם מלכותי ברויג'אייה השני, בין השנים 1451-1453.
*תקופת ביניים (1453-1456)
*Bhre Wengker, Purwawisesa או Girishawardhana, שם מלכותי - ברויג'אייה השלישי, בין השנים
*Singhawikramawardhana, Pandanalas, או Suraprabhawa, שם מלכותי - ברויג'אייה הרביעי, בין השנים 1466 - 1468 או 1478.
*Kertabumi, שם מלכותי - ברויג'אייה החמישי, בין השנים 1468-1478.
| |||