הרגימנט הארץ-ישראלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברה לשם הנכון יותר
אין תקציר עריכה
שורה 15:
|פירוק היחידה=[[1944]]
|מלחמות=
|כוח אדם=3,800 מתנדבים{{ש}}3 גדודים עבריים{{ש}}גדוד ערבי
|ציוד עיקרי=
|מפקדים=
}}
 
'''[[התנדבותרגימנט היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|מתנדבי היישוב]] ברגימנט הארץ ישראליפלשתינה''' ('''Palestine Regiment'''), היואו בניכפי [[היישוב]]שהוא שהוצבומוכר בארץ; '''הרגימנט הארץ ישראלי''', היה ב[[רגימנט]] [[חיל רגלים]] [[ארץ ישראל|ארץ ישראלי]]של ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] אשר פעל במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] והורכב ממתנדבים מקרב תושבי [[ארץ ישראל המנדטורית]].
 
==היסטוריה==
הרגימנט הארץ ישראלי הוקם באוגוסט [[1942]], בשיא תקופת [[מאתיים ימי חרדה|מאתיים ימי החרדה]], כאשר צבאו של [[ארוין רומל|רומל]] התקדם בצפון [[אפריקה]] והתקרב אל עבר [[מצרים]] ו[[תעלת סואץ]]. הנהגת היישוב לא חדלה מאז ראשית המלחמה לדרוש את הקמתה של עוצבה עברית של בני היישוב ואת הצבתם כלוחמים בחזית, במקום תעסוקתם כחיל עזר ב[[מתנדבי היישוב בבאפס|באפס]]. בעת הצורך המבצעי הנובע מהתקדמות צבאו של רומל הגיעו גם הבריטים להכרה בצורך להקמת יחידות עבריות לוחמות. ההחלטה על כך נפלה בישיבת קבינט המלחמה ב[[לונדון]] ב-[[5 באוגוסט]] 1942. הוחלט לאפשר ל[[יהודים|יהודי]] ארץ ישראל לקחת חלק במלחמה במסגרת עוצבה על-גדודית חטיבתית, ברגימנט. גרם להחלטה זו גם לחצם של ידידי ה[[ציונות|ציונים]] בלונדון, הצורך למנוע תעמולה אנטי בריטית בעניין זה ב[[ארצות הברית]] וצרכים מבצעיים ומינהלתיים.
 
שורה 28 ⟵ 29:
במטרה להבליע את ייחודו היהודי של הרגימנט קבעו שלטונות [[המנדט הבריטי]] לרגימנט [[סמל כובע|סמל]] נייטרלי במתכונת של מטבע 100 [[מיל (מטבע)|מיל]] ארץ ישראליים. במרכז הסמל העגול הוטבע [[ענף זית (סמל מנדטורי)|ענף עץ זית]] ובטבעת שמסביבו שמה של הארץ ב[[אנגלית]], [[ערבית]] ו[[עברית]]. השם בעברית היה: "פלשתינה (א"י)", כך שגם השם "ארץ ישראל" הובלע. חיילי הרגימנט סירבו לענוד את הסמל אך נעתרו להוראת הנהגת היישוב לחדול מן ההתנגדות. רק כ-70 חיילים אנשי [[בית"ר]] ו[[אצ"ל]] המשיכו לסרב לעונדו והועמדו לדין בפני [[בית דין צבאי]] בריטי ב[[צריפין]] בדצמבר [[1943]] ונדונו לחודשיים מאסר. עם שחרורם חזרו ליחידותיהם ולפי הוראת מוסדות ארגוניהם החלו לענוד את הסמל.
 
הרגימנט כלל את 15 פלוגות [[מתנדבי היישוב בבאפס|הבאפס]] שהתאגדו ל- 3 גדודים[[גדוד]]ים עבריים וכן גדוד ערבי אחד. תקוות [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|המתנדבים]] כי הקמת הרגימנט תביא להשתתפותם כלוחמים בחזית נכזבה גם הפעם. במשך שנה הועסקו חיילי הרגימנט בתפקידי עזר הרחק משדות הקרב. רק בסוף יוני [[1943]] הודיעה ממשלת המנדט על כך ש[[הגדוד העברי השני|הגדוד השני]] של הרגימנט יועבר לשרת מחוץ לארץ ישראל. הפיקוד העליון של [[ההגנה]] ראה בהרחקתם של החיילים העבריים מן הארץ, עתה לאחר הניצחון הבריטי ב[[קרב אל עלמיין השני]] כאשר לא נשקפה כבר פלישה [[נאצים|נאצית]] לארץ, משום פגיעה בהגנתו של היישוב. התעורר חשש שממשלת המנדט חורשת מזימה להרחיק מן הארץ אלפי צעירים מאומנים ומחומשים, כדי לחזק את משטר [[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]] ולהחליש את כח עמידתו של היישוב נגד הערבים. גם רבים מן חיילי הגדוד מחו על הכוונה להרחיקם מן הארץ. אך בסופו של דבר ההנהגה המדינית של היישוב הכריעה כי יש לקבל את הדין, ומפקדת ההגנה הורתה לחיילים לא להפר את הפקודה ולציית לפקודת היציאה.
 
ביולי 1943 עמד הגדוד השני של הרגימנט לצאת את הארץ בדרכו ל[[לוב]]