תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: חיקסוס
מ תיקון קישור
שורה 143:
למרות השלטון המצרי הממושך ה[[דת]] ששלטה הייתה הדת הכנענית. כמעט ולא מוצאים עדות ל[[מיתולוגיה מצרית|אלים מצריים]]. ב[[עת העתיקה]] פעמים רבות השליטים היו עובדים גם את אלוהי הארץ בה שלטו בנוסף לעבודת אלוהיהם מתוך הנחה שהאלים המקומיים הם בעלי ההשפעה בארץ זו.
 
[[פנתאון]] האלים הכנעני ודרכי הפולחן ידועים מתוך הכתבים שהתגלו ב[[אוגרית]] ומהחפירות שנעשו בארץ ישראל. בראש האלים עמד [[אל (אל כנעני)|אל]] שלא מילא תפקיד רב בפולחן, אשתו [[אשרה (אלה)|אשרה]] ילדה לו 70 בנים ובנות שכולם היו אלים הממונים על כוחות ה[[טבע]]. הבן החשוב היה ה[[בעל (אל)|בעל]] שהיה אל הגשם והרוח. בארץ כנען השחונה, בעל תפס מקום מרכזי בשל ההזדקקות לגשם. לצידו של בעל עמדה אשתו שלעתים מלאה את תפקידה האלה [[ענת]] ולעתים [[עשתרת]]. עשתרת הייתה אלת האהבה והפוריות שתוארה בדרך כלל כאישה ערומה שאברי מינה מובלטים ולעתים התפתל סביבה נחש שהוא סמל ה[[פוריות]]. [[צלמית (ארכאולוגיה)במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] קטנות של עשתורת היו נפוצות מאד בכנען ונמצאו כמעט בכל בית.
 
בתכונות האלים הכנעניים לא הייתה דרישה למוסר או צדק. האלים היו מלאי תאוות ושואפי תככים ומריבות. בני האדם היו מצווים לשכך את חמתם על ידי מתן מתנות וקרבנות.
שורה 153:
*'''פיסול ותבליט באבן''' - פיסול כזה נמצא בחצור, עשויים אבן [[בזלת]] והם קשורים בפולחן הדתי. במקדש שבשטח ח באזור ה[[קודש הקודשים|דביר]] בתוך בור נמצא פסל בזלת ללא ראש של איש יושב על כסא. בשטח ח נמצא גם תבליט של "אריה רובץ" באורך של 1.9 מטר וגובה 90 ס"מ גופו מגולף ב[[תבליט]] ואילו ראשו ורגליו הקדמיות מפוסלים. בחצור בשטחי חפירה אחרים נמצאו תבליטים ופסלים נוספים של אריות. במקדש של [[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] IX בבית שאן נמצא תבליט אריה על מצבת בזלת. המצבה שגובהה 92 ס"מ מחולקת לשתי סצנות. בעליונה נראים אריה וכלב נלחמים זה בזה, בתחתונה האריה מוצג בצידו השמאלי כמנצח בקרב והכלב מאחוריו מוקטן, מנסה לנגוס באחורי האריה. תבליטי אריות המגינים על כניסת מקדשים או ארמונות הם [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]]ים ידועים בעולם עתיק של צפון סוריה ואצל החתים. בחצור נמצאו גם פסלי בזלת קטנים של דמויות גברים, תבליט גילוף של סמל "גלגל השמש" בעל ארבע קרניים ועוד.
*'''גילופי שנהב''' - אמנות הגילוף בשנהב שימשה לייצור חפצים קטנים בעיקר לוחיות שטוחות ששובצו בתוך רהיטים ומוצרי עץ להוספת יוקרה. יוצרו גם חפצים כגון קופסאות, בקבוקים ופקקים לבקבוקים שגולפו כפסל קטן. השנהב נחשב חומר גלם יקר. אמן השנהב הכנעני הכיר את המוטיבים שרווחו במצרים, נמצאו גם מוטיבים מהעולם המיקני, קפריסין וממלכת החתים. ערבוב המוטיבים השונים אפיין את האמנות הכנענית. האוסף החשוב ביותר של שנהבים נמצא בבית האוצר של מגידו. אוסף זה נקרא "[[שנהבי מגידו]]" כלל 380 חפצים ושברי חפצים ובהם גם לוחיות ארוכות של שנהב הנושאות תמונות. אחד החפצים החשובים שנמצאו הייתה קופסה רבועה שעל דופנותיה גולפו דמויות של אריות ו[[ספינקס]]ים ברמת גילוף שהגיעה כמעט לרמת פיסול תלת-ממדי.(חלק מאוסף שנהבי מגידו נמצא ב[[מוזיאון רוקפלר]] וב[[המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו]]). אוסף נוסף של שנהבים מגולפים נמצא במקדשי החפיר בלכיש והוא בן זמנו של אוסף מגידו.{{הערה|רבקה גונן, '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 7, עמודים 161-158}}<ref>[http://lib.cet.ac.il/pages/imgviewl.asp?item=14244 תמונה של תגליף שנהב ממגידו]</ref>
*'''אמנות ממתכת''' - אמנות המתכת התרכזה בעיקר בחפצים קטנים. במגידו נמצאו מספר פסלים של אלים. בחצור נמצא פר יצוק מברונזה שהתגלה במקדש ח. השימוש במתכות יקרות שלא לעשיית תכשיטים היה נדיר. במקדש שעל תל לכיש נמצאה לוחית זהב מגולפת שכללה דמות של אלה ערומה הניצבת על סוס עוטה שריון קשקשים, לראשה כובע, בידיה החזיקה פרחי [[לוטוס]]. ב[[תל מבורך]] שנמצא ליד [[נחל תנינים]] נמצאה במקדש [[צלמית (ארכאולוגיה)במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמית]] ברונזה באורך 20 ס"מ בדמות נחש מתפתל הדומה מאד ל"נחש הנחושת" שהתגלה ב[[בקעת תמנע|תמנע]]{{הערה|[[אפרים שטרן]], '''מקדש מתקופת הברונזה המאוחרת''' בתל מבורך, [[קדמוניות]], שנה ט חוברת 36, 1976}}
 
==שיטות וכלי לחימה==