תחקיר עיתונאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1127717
הוספת עוד כמה דוגמאות לתוכניות תחקיר ישראליות
שורה 7:
תחקירים מפורסמים הובילו לחשיפת פרשיות שהעסיקו את הציבור. כך למשל פרשת [[ווטרגייט]] ב[[ארצות הברית]] נחשפה בעקבות עבודת תחקיר יסודית של העיתונאים [[בוב וודוורד]] ו[[קרל ברנסטין]]. ב[[ישראל]] הובילו תחקירים עיתונאיים לחשיפות פרשיות שחיתות (כמו [[פרשת האי היווני]] והחקירה בענייניו של [[אריה דרעי]]), לחקירת אירועים צבאיים, לגילויים על מחדלים ב[[בית חולים|בתי חולים]], ועוד.
 
עבודות התחקיר העיתונאי הן תחום פורה ב[[עיתונאות]]. עיתונים יומיים מקדישים להן מקום נרחב, וב[[טלוויזיה]] קיימות תכניות המתמקדות בעיקר בתחקירים שנועדו לחשוף מסקנות של תופעות ואירועים,. כמומקצתם: "[[כלבוטק]]" של [[רפי גינת]], "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" של [[אילנה דיין]] או, "[[שומר מסך (תוכנית טלוויזיה)|שומר מסך]]" של [[אמנון לוי]] ו"[[המקור]]" של [[רביב דרוקר]] ו[[עופר שלח]]. קיימים אף ארגוני תחקירים כגון [[פרופבליקה]] ה[[ניו-יורק]]י, המבצע תחקירים לתועלת הציבור ומעבירם לפרסום בתוכניות תחקירים, בעיתונים ובאתרי חדשות.
 
מסקנות התחקיר מתקבלות בדרך כלל באופן חיובי, אך לעתים הן מעוררות מחלוקת. כך למשל בפרשת וידוא הריגת הילדה איימן אל המאס ("[[פרשת סרן ר']]") ב[[רצועת עזה]] ב-[[2004]]. תחקירני התוכנית "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" הציגו מסקנות מהן עלה כי קצין [[צה"ל]] ירה במכוון אל הילדה שלא סיכנה את חייו ואף וידא את הריגתה, בעוד צה"ל ומקורבי הקצין טענו כי התחקיר מבוסס על ממצאים שגויים. [[בית המשפט]] זיכה את הקצין והוכיח לכאורה כי התחקיר היה לקוי ומסקנותיו מוטעות.