ויקיפדיה

חרות (עיתון) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תיקון קישור
מ לבקשתה של יעל י.
שורה 1:
[[תמונהקובץ:herutpaper.jpg|ממוזער|150px200px|גיליון '''חרות''' המחתרתי, מדצמברדצמבר [[1944. בעמוד]] הראשיובו קריאה של מפקד האצ"ל, [[מנחם בגין]], שלאמפקד להקלעה[[אצ"ל]] למלחמתלהימנע ממלחמת אחים ביישוב על אףלמרות [[הסזון]] שהתנהל אותה עת נגד ארגונו.]]
'''חֵרוּת''' היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי [[אצ"ל]] ו[[תנועת החרות]].
'''חרות''' - שמם של שלושה עיתונים, שניים מהם בטאונים מרכזיים של מחתרת ה[[אצ"ל]], והשלישי עיתונה של [[תנועת החרות]]. עיתון נוסף בשם "[[החרות (עיתון)|החרות]]" יצא לאור ב[[ירושלים]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], אולם אין לו קשר אל הגופים הנ"ל.
=="חרות," בטאון האצ"ל==
העיתון "'''חרות"''' היה בטאונהבטאון המרכזימחתרתי מרכזי של מחתרת[[ארגונים האצצבאיים לפני קום המדינה|ארגון]] [[אצ"ל|הארגון הצבאי לאומי]]. גליונו הראשון יצא ביום ה-[[10 במרץ]] [[1942]]. העיתוןהוא היה יוצאבמידה רבה המשכו של עיתון [[המצודה (עיתון)|המצודה]], שראה אור בשנים 1933-1932. "חרות" לאורראה לפחותאור אחתפעם לחודשבחודש.
"חרות" כלל מאמרים רעיוניים אודות בעיות השעה מבית מדרשה של ה[[ציונות רוויזיוניסטית]] שאליה השתייך הארגון. בנוסף היו מוכמנים בו מסרים סודיים אל חברי אצ"ל ברחבי הארץ. הוא כלל ארבעה עמודים, והופץ לרשימת כתובות של פרטיים ומוסדות. ובנוסף, הודבק על קירות באתרים מרכזיים ברחובות הערים והמושבות בארץ ישראל, בידי נערי "חיל תעמולה" (חת"ם) של אצ"ל. [[ממשלת המנדט|השלטונות הבריטיים]], ובמיוחד [[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט|הבולשת הבריטית]] עקבו בשיטתיות אחר העיתון. יתר על כן, התכנים זכו לתשומת לבו של [[הנציב העליון]], אשר שלח מגיליונות "חרות" (מתורגמים ל[[אנגלית]]) ל[[משרד החוץ הבריטי]].
 
גיליונו האחרון של "חרות" המחתרתי, מספר 99, ראה אור ב-[[10 ביוני]] [[1948]], כארבעה שבועות לאחר [[הכרזת המדינה|הקמת מדינת ישראל]] ב-[[14 במאי]] 1948. סגירתו באה במקביל לפירוק אצ"ל והקמת המפלגה הישראלית [[תנועת חרות]] ב-[[15 במאי]] 1948.
את העיתון היו מדפיסים על ארבעה עמודים. תפוצתו התבצעה לפי רשימת כתובות אל אנשים פרטיים ומוסדות כמו גם הדבקתו על קירות ציבוריים. עיקר תוכנו של העיתון כלל מאמרים רעיוניים אודות בעיות שעה ב[[היישוב|יישוב היהודי]] וב[[ארץ ישראל]], תחת האידאולוגיה ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטית]] בה דגל הארגון. בנוסף היו מושתלים בו מסרים סודיים אל המיועדים לכך במחתרת. כאשר לחם האצ"ל נגד השלטון הבריטי, התעניינה [[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט|הבולשת הבריטית]] בתכני העיתון. כך לדוגמה נשלח מן [[הנציב העליון]] תרגום ב[[אנגלית]] של גיליון שלם מנובמבר [[1943]] אל [[שר החוץ]] של לונדון תחת הכותרת "הנימה של העתונות הבלתי לגלית".
=="חרות" בירושלים הנצורה==
 
ב[[ירושלים]] הנצורה ב[[מלחמת העצמאות]], ראה אור עיתון '''חרות''' מחתרתי נפרד, בחודשים יוני-יולי [[1948]]. הוצאת העיתון העצמאי הייתה כפועל יוצא מניתוקה למעשה של ירושלים. ואי הוודאות לגבי עתידה המדיני והמוניציפאלי של העיר, הייתה הסיבה להמשך קיומו העצמאי של אצ"ל בעיר.
גליונו האחרון, ה-99 במספר, יצא ב-[[10 ביוני]] [[1948]].
==חרות המחתרתי בירושלים==
עיתון נוסף אשר יצא בנפרד מ"חרות" הביטאון המרכזי, אך נשא שם זהה, יצא לאור ב[[ירושלים]] הנצורה ב[[מלחמת העצמאות]], בחודשים יוני-יולי [[1948]]. הוצאת העיתון העצמאי נבעה כמובן מניתוקה של ירושלים ואי היכולת להביא את עיתון חרות הארצי אל אזור העיר וכן בשל העובדה שרק בירושלים המשיכה המחתרת באותו זמן לשמור על קיום נפרד, ועדיין לא השתלבה ב[[צה"ל]].
 
==חרות, עיתון יומי==
[[תמונה:herutpaper2.jpg|ממוזער|200px|סמליל עיתון חרות היומי, ותחתיו הכיתוב: הקבוע" - "לשלמותלְשְׁלֵמוּת המולדתהַמּוֹלֶדֶת, לקבוץלְקִבּוּץ גלויותגָּלוּיּוֹת, לצדקלְצֶדֶק סוציאליסוֹצְיָאלִי, לחרותלְחֵרוּת האדםהָאָדָם"]]
'''חרות''' [[עיתון יומי]] ישראלי, הוקם בשנת במאי 1948, עם הקמתה של "תנועת חרות". שמו היווה המשך לעיתון האצ"ל המחתרתי "חרות". {{ש}} עורכו הראשון היה ד"ר [[יוחנן בדר]], בשנים 1949-1948; עורכו השני היה [[יעקב רובין]], בשנים 1953-1949; עורכו השני היה [[יוסף ויניצקי]] (בשם העט: נץ), בשנים 1957-1953; עורכו הרביעי והאחרון היה הסופר והעיתונאי [[אייזיק רמבה]], בשנים 1965-1957. רמבה העסיק בעיתון עיתונאים צעירים חדשים, ומבלי שנבחנו דעותיהם או עברם הפוליטי.{{הערה|רבים מהעיתונאים הצעירים עברו לאחר סגירתו ל[[כלי תקשורת]] אחרים.}}{{ש}} רוב הכותבים, העיתונאים והעורכים, עבדו לפניו בכתבי עת ועיתונים של התנועה הרוויזיוניסטית: בכתב העת "[[הירדן (כתב עת)|הירדן]]" שראה אור ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ובעיתון היומי "[[המשקיף]]", עיתונה הרשמי והחוקי של [[צה"ר|ברית הציונים הרוויזיוניסטים]] ב[[תקופת המנדט]]. וחדל מלצאת לאור לאחר הבחירות [[הכנסת הראשונה|לכנסת הראשונה]] בינואר 1948.
חרות היה שמו של עיתון יומי בהוצאת [[תנועת החרות]]. בשנת 1948 עזבה קבוצת עיתונאים את עיתון "[[המשקיף]]" והקימה את עיתון "חרות" כביטאון של התנועה. כמזכיר העיתון מונה [[שלום רוזנפלד]]. עורכו האחרון של העיתון, החל משנת [[1957]], היה [[אייזיק רמבה]] ועם חברי המערכת נימנו ד"ר [[אב"א אחימאיר]]{{הערה|אשר חתם בין השאר בשם העט [[אבא סיקרא]]}}, ד"ר [[יוחנן בדר]], יוסף ויניצקי (העורך הקודם), ד"ר [[זאב פון וייזל]] ועוד. בתקופתו של רמבה קיבל העיתון לשורותיו עיתונאים צעירים מבלי שנבדקו דיעותיהם או עברם הפוליטי. רבים מהם עברו לאחר סגירתו לאמצעי תקשורת אחרים. בין הכותבים בעיתון נמנו גם [[יואל מרקוס]], [[דן מרגלית]], [[איתן הבר]], [[שלמה נקדימון]], [[יצחק גוריון]], צבי קסלר, [[זאב גלילי]], שמואל מור, [[עמוס קינן]], [[עוזי בנזימן]], יהודית וינקלר, שרה פרנקל, [[אריה נאור]], [[יחזקאל המאירי]], ניסים טאיטו, [[צבי טל]], [[אליהו מצא]] ו[[דב לוין]] (לימים שופטים) ו[[משה קצב]] (לימים נשיא המדינה).
[[File:Begin003.jpg|שמאל|ממוזער|100px|מנחם בגין נואם, [[14 באוגוסט]] 1948]]
 
[[File:Uri Zvi Grinberg 1956.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אורי צבי גרינברג]][[File:Ahimier.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אב"א אחימאיר]]
עיתון חרות נסגר בדצמבר [[1965]]. סגירת העיתון באה על רקע הקמת מפלגת [[גח"ל]] (גוש חירות ליברלים). המפלגה החדשה ייסדה את עיתון "[[היום (עיתון ישראלי)|היום]]", שהחליף את עיתון [[הבוקר (עיתון)|הבקר]], עיתונם של הליברלים, ועיתון "חרות", אך הוא לא האריך ימים וב-1969 נסגר גם הוא.{{הערה|1=רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/articles/pages/070508_mann_papers_of_the_past.aspx כמו בועת סבון], העין השביעית, 7 במאי 2008}}
[[File:Shlomonakdimon.jpg|שמאל|ממוזער||100px|שלמה ננקדימון]]
 
במערכת העיתון, בצוות הסופרים העיתונאים ובין הכותבים נמנו במשך השנים (לפי א"ב): ד"ר [[אב"א אחימאיר]] (שחתם [[שם עט|בשם העט]]: אבא סיקרא), ד"ר [[בנימין אליאב]] (לובוצקי), [[עוזי בנזימן]], [[יצחק גוריון]], המשורר [[אורי צבי גרינברג]], [[זאב גלילי]],{{הערה|ראו: [http://www.zeevgalili.com/2006/04/7273 זיכרונותיו על "חרות"] (2006), באתר zeevgalili.}} [[איתן הבר]], [[יחזקאל המאירי]], [[הלל הרשושנים]],ד"ר [[זאב פון וייזל]], [[זרח ורהפטיג]],{{הערה|ראו מכתבו ; ארכיון מכון ז'בוטינסקי, תיק ל 14 - 3/13.}} [[יעקב וינשל]], [[יהודית וינקלר]], [[נח זבולוני]],{{הערה|עיתונאי ששימש כמנהל העיתון בירושלים; ראו: [http://www.ranaz.co.il/gallery/gallery5.asp סקירה עליו], באתר ranaz.}} ניסים טאיטו, [[צבי טל]], [[שמואל כ"ץ]], [[קלמן כצנלסון]], [[דב לוין]], שמואל מור, [[אליהו מצא]], [[דן מרגלית]], [[שמואל מרלין]], [[יואל מרקוס]], [[אריה נאור]], [[שלמה נקדימון]], [[שלמה סקולסקי]], [[שרה פרנקל]], [[עמוס קינן]], צבי קסלר, פרופ' [[יוסף קלוזנר]], [[משה קצב]], [[יעקב שופמן]], ו[[שלום רוזנפלד]] ששימש כמזכיר מערכת "חרות".{{הערה|שלום רוזנפלד היה מזכירו של עיתון "המשקיף", "חרות", ואחר כך, עורך ראשי בעיתון "[[מעריב]]".}}{{ש}} גיליון "חרות" מספר 1 ראה אור ב[[תל אביב]] (ובה הודפס כל ימיו) ב-[[3 באוקטובר]] 1948. בינואר [[1949]], [[מנחם בגין]] מנהיג "תנועת חרות" ראה בו אחד מכלי ה[[הסברה]] המרכזיים שלה, מלקראת הבחירות ל{{ה|אספה המכוננת}} ([[הכנסת הראשונה]]) ובהמשך פורסמו נאומיו במלואם בעיתון. הוא התאפיין בקו אופוזיציוני מובהק כלפי המפלגה השלטת [[מפא"י]], וזאת בשונה מרוב העיתונות הישראלית באותן שנים. מאבקי התנועה, הפולמוסים שניהלה והביקורת על [[ממשלת ישראל]], תוארו ב"חרות" בהרחבה, בהם: המחלוקת על קבלת [[השילומים]] מ[[גרמניה]],{{הערה|ראו:תביעה נגד יעקב רובין עורך "חרות" ובתי הדפוס של העיתון על פרסומים ביקורתיים כנגד השילומים; ארכיון מכון ז'בוטינסקי, תיק ל 14 - 1/5.}}
== חרות לנוער ==▼
הביקורת על יחס [[משרדי הממשלה]] ל[[עולה חדש|עולים]] מ[[צפון אפריקה]] ו[[פרשת לבון]].{{ש}}
עיתון ילדים ונוער שהופיע משך כעשר שנים במהלך שנות החמישים, עורכו היה שלמה מרץ וסגנו משה בלע. העורך לענייני תרבות ואמנות היה יוסף ועדיה, מראשוני [[התנועה הכנענית]]. שלמה מרץ טיפח במסגרת עיתון הנוער שורה של כותבים צעירים, שלימים העבירם ל"חרות" (כשמונה למזכיר המערכת בשנת 1957 עם מינויו של אייזיק רמבה לעורך "חרות"). בין הכותבים ב"חרות לנוער": [[יעקב אחימאיר]], אליקים ירון, [[איתן הבר]], זיוה יריב, [[זאב גלילי]], יוסף אורן (מבקר ספרות), עודד זראי (זערור), משה שי (שקרשי), [[גרשון סלומון]], נעמי יערן ועוד.▼
"חרות" נתן במה לביטוי חופשי לאנשי התנועה הרוויזיוניסטית, שנמנע מהם בתקופת המנדט, ואפשר תקשורת עם המונים בציבוריות הישראלית המתהווה, בימי הראשית של מדינת ישראל. עמודי גיליונות עסקו בידיעות חדשות מהארץ והעולם, ולצדם מאמרי פרשנות פוליטית נרחבים. הוגים ויוצרים כמו אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר ויעקב ויינשל, פרסמו בו מפרי עטם. התפרסמו בו ידיעות על הנעשה בסניפי התנועה וב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]]. המדורים בעיתון כללו: מדור מדעי, מדור ספורט, מדור לחיפוש קרובים, מדור לאשה ולמשפחה, מדור לביקורת ספרים, מחזות וסרטים, ומדור חידות ותשבצים.{{ש}} אולם נבדלותו הרעיונית והמפלגתית הקרינה על מצבו הכלכלי הקשה רוב קיומו. קופת העיתון הייתה ריקה תדיר, ומשכורות העובדים לא שולמו לעתים במועדן. תפוצת העיתון למנויים הייתה מוגבלת, הגם שנעשו מאמצים רבים. ולכן, התקשה [[משה בן-זאב]], שהופקד על איתור מְנוּיִים ו[[פרסום]] בעיתון, להשיג פרסום שיכלכל את העיתון.{{הערה|ראו: משה בן-זאב, '''בשולי העיתונות הלאומית''', תל אביב: הוצאת לאור, תשמ"א-1981, עמ' 130-127.}} {{ש}} לאחר הקמת מפלגת [[גח"ל]] (ראשי תיבות: גוש חירות ליברלים), נסגר "חרות" ב-[[31 בדצמבר]] [[1965]], (ובמקביל נסגר עיתון [[הבוקר (עיתון)| הַבֹּקֶר]], עיתונם של הליברלים). במקומם של שני העיתונים שנסגרו, נוסד עיתון "[[היום (עיתון ישראלי)|היום]]" של גח"ל. ב-1969.{{הערה|1=רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/articles/pages/070508_mann_papers_of_the_past.aspx כמו בועת סבון], העין השביעית, 7 במאי 2008}}{{ש}} ב[[ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל|ארכיון]] [[מכון ז'בוטינסקי]] נמצאים ארכיון מערכת "חרות", גיליונות "חרות", ופרוטוקולים מישיבת מערכת "חרות" שעל סדר יומה פגישות העורך בוועדת עורכי העיתונים עם ראש הממשלה, השרים והרמטכ"ל.{{הערה|ראו: ארכיון מכון ז'בוטינסקי, תיק ל 14 - 3/1.}}
 
▲== "חרות לנוער" ==
▲'''חרות לנוער''' היה עיתון ילדים ונוער שהופיע משךמשנת כעשר[[תשי"ג]] שנים1953 במהלךבעשור [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים,]]. עורכו היה [[שלמה מרץ]] וסגנו משה בלע. העורך לענייני תרבות ואמנות היה [[יוסף ועדיה]], מראשוני [[התנועה הכנענית]]. שלמה מרץ טיפח במסגרת עיתון הנוער שורה של כותביםעיתונאים צעירים, שלימים העבירםעברו עמו לעיתון ל"חרות" (כשמונהכאשר שמונה למזכיר המערכת בשנת [[1957]] עם מינויו של אייזיק רמבה לעורך "חרות"). בין הכותבים ב"חרות לנוער": [[יעקב אחימאיר]], אליקים ירון, [[איתן הבר]], [[זיוה יריב]], [[זאב גלילי]], [[יוסף אורן]] (מבקר ספרות), עודד זראי (זערור), משה שי (שקרשי), [[גרשון סלומון]], נעמי יערן ועודואחרים.
== לקריאה נוספת ==
*מינה גראור, '''עיתונות ומפלגה – קשרי הגומלין בין המפלגה הרביזיוניסטית לעיתוניה''', תל אביב: מכון ז'בוטינסקי, תשס"ב-2002.
*'''עיתון "חרות", אבסטקרט על פי מאמרים מאת ועל מנחם בגין''', א-ב, ירושלים, מרכז מורשת מנחם בגין, 1992.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.jpress.org.il/publications/HRT-he.asp חרות], באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]
* [http://www.the7eye.org.il/topic/%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F/ על חרות (עיתון)], באתר העין השביעית
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{עיתונים יומיים בישראל}}
 
[[קטגוריה:עיתונות עברית]]
[[קטגוריה:עיתונים ישראליים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חרות_(עיתון)"