אבלי ציון – הבדלי גרסאות

יחסים קשים שררו ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] בין הרבניים לבין קראי ירושלים, שכונו על ידם "עדת הצולעים", על שם השכונה בה ישבו "צלע האלף". מדי שנה במהלך [[סוכות]] הכריזו הרבניים על החרמת הקראים, בטקס שנערך ב[[הר הזיתים]]. בסופו של דבר התערבו השלטונות כדי למנוע נוהג זה. באגרתו של רב [[שרירא גאון]] הוא אף מאשים את הקראים ברצח רבניים.

 

 

יחסם של בני עדת השושנים ל[[אסלאם]] היה מורכב. מצד אחד, היו להם מהלכים בקרב השלטונות, שביכרו אותם על פני הרבניים. הם חשו הכרת טוב לשליטים המוסלמיים על שפתחו את שערי ירושלים לפניהם. לאסלאם רכשו אהדה גם מסיבות [[תיאולוגיה|תיאולוגיות]], כמו כותבים רבניים רבים הם ביכרו את אמונת הייחוד המוסלמית על השילוש ה[[נצרות|נוצרי]]. מצד שני, הם קיוו למפלתה הקרובה של דת האסלאם, שתבשר את בואו של ה[[משיח]], וידעו להצביע גם על השעבוד והדיכוי שהיא מפעילה כלפי הכופרים בה.

 

במאה ה-11 ננטשה במידה רבה הסגפנות שאפיינה את קראי ירושלים, מנהג ההימנעות מאכילת בשר נפסק, והם, שכנראה במשך הדורות היו עניים יותר מהרבניים, החלו לבקש את ההצלחה בעסקים ובמסחר.