הבדלים בין גרסאות בדף "הגנה מרחבית"

נוספו 2 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
תקלדה
מ (←‏רקע היסטורי: תקלדה, קישורים פנימיים)
מ (תקלדה)
ההגנה המרחבית הוקמה על סמך לקחי [[מלחמת העצמאות]], שבה מילאו ישובים תפקיד חשוב בבלימת האויב. ישובים נהפכו למעוזים ומרכזים שמהם בוצעו פעולות הטרדה נגד האויב. אחרי המלחמה קיבלה ההגנה המרחבית תנופה ואורגנה בגושים. הוחלט על סתימת אזורים ריקים בישובים חדשים, אם אי אפשר להקים במקום [[היאחזות נח"ל|היאחזויות]] צבאיות ולצרפן להגנה המרחבית. הישובים חולקו לסוגים שונים בהתאם לקרבתם לגבול. לפי חלוקה זו הוקצו להם כלי נשק והוצבו בהם יחידות [[נח"ל]]. התפיסה הצבאית של [[צה"ל]] לגבי ההגנה המרחבית, כי על מערכת זו לבלום את האויב הפולש בשיתוף עם היחידות הסדירות, עד התארגנות יחידות המילואים. מערכת ההגנה המרחבית היא שתעניק לישראל עומק אלטרנטיבי במקום העומק הגאוגרפי שהיא חסרה אותו. בעתות רגיעה תקיים את הביטחון השוטף באזורה, ותחסוך בכך לצה"ל הוצאות רבות ותאפשר לו להתרכז באימונים והתכוננות למשימות התקפיות.{{הערה|זאב שיף ואיתן הבר, '''לקסיקון לבטחון ישראל''', עמ' 158.}}
 
בתקופת כהונתו של [[משה דיין]] כרמטכ"ל מראשית 1954, ירדה התמיכה של צה"ל בתקציב ההגנה המרחבית. דיין הגדיר שתפקיד היישובים שמירה על יישוביהם ואילו הצבא והמשטרה אחראים על שמירת הגבול. דיין הוביל את מדיניות פעולות התגמול ודחה את טענות נציגי ההתיישבות על קיבול ההגנה המרחבית. הוא הדגיש שמערך ההגמ"ר מחוזק בנשק קל ובנשק אנטי טנק, ואילו תקציבי הגידור והביצורים מוטלים על הסוכנת היהודית ולא על הצבא. בימיו חולקה המדינה ל-14 גושים, וההגנה המרחבית מנתה 108 קצינים ו-459 חיילםחיילים.{{הערה|זאב דרורי, "התנועה הקיבוצית כאליטה מגויסת", '''הקיבוץ: מאה השנים הראשונות''',ירושלים, עמ' 87.}}
 
[[מבצע סיני]] הסתיים בהצלחה והמעיט בחשיבות והצרכים ההגנתיים. בדיון במטכ"ל ב-1960 הביעו חלק מהמשתתפים דעות המפקפקות בחיוניות הגהגנה המרחבית, ומטילות ספק בתפקידם הביטחוני של ישובי הספר. צה"ל הגדיל את [[חיל השיריון הישראלי|כוחותיו המשוריינים]] ואת [[חיל האוויר הישראלי]], ושם את הדגש על לוחמה התקפית ולא הגנתית.{{הערה|אורי אולניק, '''ההגנה המרחבית''', עמ' 13}}
91,627

עריכות