סידנא עלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.67.194.139 (שיחה) לעריכה האחרונה של GilCahana
מ הגהה
שורה 3:
[[תמונה:Sidna Ali Mosque Aerial View.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסגד סידנא עלי, מבט מהאוויר]]
[[קובץ:Sidna Ali National Park.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שלט הסבר בגן לאומי סידנא עלי]]
'''סידנא עלי''' ([[ערבית]] '''سيدنا علي''' - "אדוננו עלי") הוא [[מסגד]] הנמצא על הצוקה[[צוק]] בחלק הצפוני של חוף [[הרצליה]], סמוך לשכונת [[נוף ים]] שבמערב הרצליה. המבנה היה המסגד של הכפר הערבי [[אל-חרם]] ששכן במקום עד [[מלחמת העצמאות]].
 
==המסגד==
במסגד קבור הקדוש המוסלמי עלי בן-עולים, מצאצאי החליף [[עומר בן אל-ח'טאב]].‏‏<ref>'''כל מקום ואתר''' מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון]] - ההוצאה לאור]] כרטא 1980 "סידנא עלי" עמ' 350.</ref> לפי המסורת הערבית היה עלי לוחם מוסלמי שנפלשנהרג בקרבות עם ה[[צלבנים]] בסביבת [[אפולוניה]] בשנת [[1250]] בקירוב‏‏.<ref>‏ד"ר [[זאב וילנאי]], '''אנציקלופדיה לידיעת הארץ''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 1956 הערך "סידנה עלי" עמ' 955.‏</ref> הערבים קוראים למקום גם "חַרַם (מקום קדוש) סידנא עלי" או בקיצור אֶל-חַרַם (המקום הקדוש) וזה היה שמו של הכפר הערבי שהיה שם עד [[1948]].
 
המבנה הנוכחי של המסגד הוקם ב[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|תקופה הממלוכית]] בשנת [[1481]]. הערבים נהגו לבוא למקום לחגיגה עממית בסוף עונת ה[[אבטיח|אבטיחים]]. [[זאב וילנאי]] כותב שהייתה אבן שחורה קבועה בקיר ליד הקבר ושמשה לוודא אם אדם דובר [[אמת]] או שקר. היו מעמידים את הנבחן מספר צעדים לפני האבן ומכסים את עיניו. הוא היה צועד ומושיט את ידו קדימה. אם נגעה היד באבן - אות היא שהוא חף מפשע, אבל אם לא - סימן שהוא דובר שקר וחייב להתפלל במקום ולכפר על חטאיו.‏‏<ref>‏זאב וילנאי, '''אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל''',הוצאת עם עובד, 1978.‏</ref> כיום האבן אינה נמצאת במקום.
 
בדורות קודמים האמינו ה[[שומרונים]], כנראה בהשפעת השם עַלִי, שבמקום נמצא קברו של [[עלי הכהן|עֵלִי]],{{מקור}} שהיה כהן ב[[משכן]] ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]].{{מקור}}
 
בשנת [[1839]] נחו במקום השר [[משה מונטיפיורי]] ואשתו יהודית במסעם ברכיבה מ[[יפו]] ל[[חיפה]]. יהודית מספרת ביומנה:
{{ציטוט|תוכן="הגענו בתשע אל קבר עלי בן עולים... האזור כולו שמם, מכוסה חולות בכל הדרך. לא מצאנו לנו מחסה זולת בית-תפילה מוסלמי אחד, שגם בו רבו הייתושים עד מאד. בכל זאת שמחנו, כי הישגנו לנו מקום להינפש ולסעוד ליבנו בפת שחרית. האבטיחים היו לנו כמעדני מלכים".}}
בשנת [[1948]] נמלטו התושבים המוסלמים מכפרם בשלעקב המלחמה[[מלחמת העצמאות]]. בשנת [[1990]] נמסרהוחזר המסגד בחזרה לידי המוסלמיםלמוסלמים. המקום שופץ והיום קיים בו בית תפילה מוסלמי פעיל.
 
חוף הרחצה הסמוךשלמרגלות למסגדהמסגד קרוי "חוף סידנא עלי".
 
==תחנת המשטרה הבריטית בסידנא עלי==
[[תמונה:תמונה 1128.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת משטרת החופים הבריטית בסידנא עלי]]
סמוךמצפון למסגד נמצא מוסד לנערים עבריינים '''מצפה ים'''. הבניין הבולט בתוכו הוקם על ידי הבריטים כתחנה של משטרת החופים שצוידה ב[[מכ"ם]] לגילוי ספינות [[אוניית מעפילים|אוניות מעפילים]].
 
ב-[[23 בנובמבר]] [[1945]] הצליחה אוניית המעפילים "[[ברל כצנלסון (אוניית מעפילים)|ברל כצנלסון]]" להגיע לחופי הארץ ליד חוף [[שפיים]]. הספינה התגלתה בידי הבריטים במשטרת סידנא עלי והם הזעיקו כוחות צבא שעצרו חלק מהמעפילים ומאנשי הפלמ"ח שלא הספיקו להתפנות.
 
בעקבות מקרה זה הוחלט לתקוף ולפוצץ את תחנות משטרת החופים הבריטית בסידנא עלי וב[[גבעת אולגה]]. הפעולה בוצעה ב-[[25 בנובמבר]] [[1945]]. הבריטים הבחינו בכוח המתקרב ופתחו באש לעברו. הכוח פרץ למקום והניח את חומר הנפץ. הבריטים הוזהרו כי המקום עומד לפני פיצוץ. רובם עזבו את המקום והנשארים נפגעו מהפיצוץ.
שורה 29:
 
==לקריאה נוספת==
* '''[[זאב וילנאי]]:, '''מדריך ארץ ישראל''': תל אביב. השרון. השפלה, הנגב, מהדורה שלישית, הוצאת "תור", 1950'''
* '''זאב וילנאי:אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל''', הוצאת עם עובד, 1978'''.
* '''ספר תולדות ההגנה''', כרך ג חלק שני, הוצאת עם עובד, 1973'''.
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 44 ⟵ 41:
* {{מעריב|מנחם תלמי|"אדוננו עלי" מול אפולוניה|1965/12/03|03802}}, {{מעריב||המשך|1965/12/03|04000}}
* {{מעריב|יצחק בן-חורין|טיול סופשבוע: 16. אל אפולוניה וסידני־עלי|1986/01/30|13601}}, {{מעריב||המשך|1986/01/30|13800}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{גנים לאומיים בישראל}}