פתיחת התפריט הראשי

שינויים

סקריפט החלפות ([[קובץ:, |ממוזער), תיקון קישור לפירושונים
[[בעיית גוף-נפש|בעיית הגוף-נפש]] נתפסת לעתים כנושא העיקרי בתחום, אולם ישנם נושאים נוספים אשר אינם קשורים ליחס עם הגוף. [[דואליזם]] ו[[מוניזם]] הן שתי ה[[אסכולות בפילוסופיה|אסכולות]] העיקריות בבעיית הגוף-נפש.
 
'''הדואליזם''' החל עם [[אפלטון]]<ref>אפלטון, ''פידון'', תרגום: [[שמעון בוזגלו]], [[ספרי עליית הגג]], 2005. </ref>, [[אריסטו]], [[סמקיה]] וה[[פילוסופיה הודית|פילוסופיה ההודית]], אולם נוסח בצורה מדויקת על ידי [[רנה דקארט]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]<ref>רנה דקארט, ''מאמר על המתודה'', [[הוצאת כרמל]] 2008 או הוצאת [[ספרי עליית הגג]] 2010; רנה דקארט, ''הגיונות על הפילוסופיה הראשונית'', תרגום: [[דורי מנור]], עריכה מדעית ואחרית דבר: [[אלחנן יקירה]], תל אביב: משכל, 2001. ‬</ref>. הדואליזם טוען שהנפש בלתי תלויה בחומר קיים (דואליזם חומרי) ועל פי גרסה אחרת כי הנפש היא קבוצת תכונות בלתי תלויה אשר נובעת מהמוח אך לא ניתנת ל[[רדוקציוניזם|רדוקציה]] (דואליזם של תכונות).
 
'''מוניזם''' הוא העמדה שהנפש והגוף אינם ישויות נפרדות [[אונטולוגיה|אונטולוגית]]. עמדה זו פותחה ב[[פילוסופיה מערבית|פילוסופיה המערבית]] על ידי [[פרמנידס]] ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה-5 לפני הספירה]] ומאוחר יותר על ידי ה[[רציונליזם|רציונליסט]] [[ברוך שפינוזה]]<ref>ברוך שפינוזה, ''מאמר תאולוגי-מדיני'', תרגום: [[חיים וירשובסקי]], ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], 1961. </ref>.
*ה[[פיזיקליזם]] טוען שרק ישויות בתאוריה פיזיקלית הן קיימות וכי הנפש תוסבר בסופו של דבר במונחים של ישויות אלה (המוניזם הרווח ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ו[[המאה ה-21|ה-21]] הוא גרסאות של פיזיקליזם: [[ביהביוריזם]], תורת זהות טיפוס, [[מוניזם אנומלי]] ו[[פונקציונליזם (פילוסופיה)|פונקציונליזם]]).
 
רוב הפילוסופים המודרניים של הנפש מעדיפים עמדה פיזיקלית רדוקציונית או לא-רדוקציונית , בהתאם להשקפתם על הדרך בה הנפש נקשרת לגוף ('''פיזיקליזם רדוקציוני''' טוען שכל המצבים הנפשיים והתכונות יוסברו, בסופו של דבר, על ידי ה[[מדע]] כתהליכים ומצבים פיזיולוגים, לעומתו '''פיזיקליזם לא-רדוקציוניסטי''' טוען שלמרות שהמוח הוא כל מה שיש לנפש, התוצרים ואוצר המילים בתיאורים נפשיים והסברים הינם חיוניים, ולא יכולים לעבור רדוקציה ל[[שפה]] ולהסברים של רמה פיזיקלית נמוכה יותר). גישות אלו מושפעות מ[[סוציוביולוגיה]], [[מדעי המחשב]], [[פסיכולוגיה אבולוציונית]] ו[[מדעי המוח]]. פילוסופים אחרים, מעדיפים עמדה לא-פיזיקלית שמבקרת את הרעיון שהמוח הוא מבנה פיזיקלי טהור. ההתקדמות במדעי המוח עוזרת להבהיר חלק מנושאים אלו, למרות זאת, הם רחוקים מלהיפתר. פילוסופים מודרניים של הנפש ממשיכים לשאול כיצד איכויות החומר וה[[אינטנציונליות]] של מצבים נפשיים ותכונות יכולות להיות מוסברות במונחים [[נטורליזם (פילוסופיה)|נטורליסטים]].
 
==mind בעברית==
 
[[קובץ:Zombie dead live.png|שמאל|ממוזער|200px|<center>[[זומבי]] אמיתי?</center>]]
טיעון ה[[זומבי]] מבוסס על [[ניסוי מחשבה]] של [[טוד מודי]] אשר [[דייוויד צ'אלמרס]] פיתח בספרו ''The Conscious Mind''. הרעיון הוא שלדמיין גוף של מישהו מאפשר להגות בקיומו ללא מצבי תודעה. צ'למרס טוען שסביר שיצור כזה קיים מכיוון שכל הנדרש הוא שהמדעים הפיזיקליים יצדקו בתיאורם את הזומבים. מדעים אלה לא משתמשים בתודעה או בחוויות נפשיות ולכן המעבר מסבירות לאפשרות יהיה קטן. דנט טוען בתגובה כי המובן של זומבי פילוסופי הוא לא קוהרנטי או שהוא מושג לא סביר. זאת ממכיוון שעל פי הפיזיקליזם ישנן שתי אפשרויות בלבד, או שאפשר להאמין שכולם הם זומבים או שאף אחד לא יכול להיות זומבי . ההרהור בקיום או בחוסר קיום של זומבי היא תוצר העולם הפיזיקלי ולכן אין הבדל במי מהרהר בה. או במילותיו של דנט: "זומבים חושבים שהם מודעים, שיש להם קווליה, שהם סובלים מכאב - אולם הם פשוט טועים (על פי מסורת מצערת זו) בדרך שלא הם או אנחנו נוכל אי פעם לגלות!"<ref>Dennett, Daniel (1995). "The unimagined preposterousness of zombies". J Consciousness Studies 2: 322\u20136</ref>.
 
===דקארט===
==מוניזם==
{{הפניה לערך מורחב|מוניזם}}
'''מוניזם''', בניגוד לדואליזם, לא מקבל כל חלוקה בסיסית. חוסר נפרדות המציאות הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה המזרחית כבר אלפיים שנה, ב[[פילוסופיה הודית|פילוסופיה ההודית]] וה[[פילוסופיה סינית|סינית]], מוניזם הוא חלק מהבנת מושג החוויה. כיום, מרבית הצורות המקובלות של מוניזם בפילוסופיה המערבית הן פיזיקליסטיות. על פי ה'''פיזיקליזם המוניסטי''' החומר הקיים היחידי הוא פיזיקלי ועליו להחקר על ידי המדע. צורה נוספת של מוניזם, [[אידאליזם]] גורסת שהחומר הקיים היחידי הוא נפשי. [[ברקלי]] האמין בצורה טהורה של אידאליזם. על פי גרסה מתוחכמת יותר, '''[[פנפסיכיזם]]''', חוויות ותכונות נפשיות עומדות בבסיס חוויות ותכונות פיזיקליות. גרסה זו על ידי [[אלפרד ווייטהד]] ו[[דיוויד גריפין]].
 
על פי ה'''[[פנומנליזם]]''' ייצוגים (או מידע חושים) של אובייקטים חיצוניים הוא כל מה שקיים. [[ברטרנד ראסל]] וה[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]] תמכו בגישה זו בתחילת המאה ה-20. אפשרות נוספת, היא לקבל את קיומו של חומר בסיסי אשר אינו פיזיקלי או נפשי, כך שהנפשי והפיזיקלי יהיו תכונות חומר נייטרלי. [[ברוך שפינוזה]] תמך בעמדה זו ו[[ארנסט מאך]] תרם להפצתה. '''מוניזם נייטרלי''' מזכיר דואליזם של תכונה.
הביהביוריזם הפילוסופי נזנח בשלהי המאה ה-20 עם עליית ה[[מדעי הקוגניציה|קוגניטיביזם]]. הקוגניטיביזם דוחה את הביהביוריזם בשל מספר בעיות בו. למשל, הביהביוריזם מתיימר להיות אנטי-אינטואיטיבי כאשר מישהו מדבר על התנהגות באירוע בו אדם חווה [[כאב ראש]].
 
[[Fileקובץ:Anomalous Monism.png|thumbממוזער|250px|בתורת זהות קלאסית תקרית של תבנית נפשית יחידה תואמת לתקרית פיזיקלית של תבנית פיזיקלית יחידה. לעומת זאת, במוניזם אנומלי, ההתאמה בין תקרית לא תלויה בהתאמה בין תבניות. התוצאה היא זהות תקריות.]]
 
====תורת זהות====
ה'''פונקציונליזם''' נוסח על ידי הילארי פטנאם ו[[ג'רי פודור]] בעקבות כישלון תורת הזהות. פטנאם ופודור תפסו מצבים נפשיים במונחים של תאוריה חישובית אימפירית. באותה תקופה, [[דיוויד ארמסטרונג]] ו[[דיוויד לואיס (פילוסוף)|דיוויד לואיס]] ניסחו פונקציונליזם התופס מושגים נפשיים של "[[פסיכולוגיה עממית]]" במונחים של תפקידים פונקציונלים. כמו כן, תורת המשמעות של [[ויטגנשטיין]] הובילה לגרסה של פונקציונליזם כ[[תורת משמעות]], ופותחה מאוחר יותר על ידי וילפריד סלרס וגילברט הרמן.
 
בתורות אלו מופיעה הטענה כי מצבים נפשיים מאופיינים על ידי יחסים עם מצבים נפשיים אחרים, קלטים חושיים ופלטים התנהגותיים. הפונקציונליזם מפשט את הפרטים של יישום פיזיקלי של מצב נפשי באמצעות אפיונו במונחי תכונה פונקציונלית לא נפשית. לדוגמה, [[כליה]] מאופיינת על פי ה[[רפואה]] על ידי התפקיד של סינון הדם ושמירת האיזון הכימי. על פי נקודת מבט זו, אין זה משנה אם היא תהיה עשויה מ[[ממחטת נייר|טישו]], צינורות [[פלסטיק]] או שבבי [[צורן|סיליקון]]. מה שמשנה הוא תפקידה ויחסה למרכיבים אחרים.
 
====פיזיקליזם לא-רדוקטיבי====
{{הפניה לערך מורחב|קווליה}}
'''קווליה''' (ב[[לטינית]]: '''qualia''', צורת הרבים של quale) מתייחסת לחוויית ה[[תודעה]] הסובייקטיבית כרגש גולמי. פירוש המילה בלטינית הוא "איזה סוג". ה[[פילוסוף]] [[דניאל דנט]] מגדיר קווליה כ"מונח בלתי מוכר אשר מוכר לכולנו: הדרך בה דברים נראים לנו".<ref>[http://ase.tufts.edu/cogstud/papers/quinqual.htm Dennett Daniel, Quining Qualia]</ref> הגדרה אחרת היא "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו [[כאב]], [[ראייה|לראות]] [[אדום]], [[ריח|להריח]] [[ורד]] וכדומה."<ref>[http://philosophy.uwaterloo.ca/MindDict/qualia.html Dictionary of Philosophy of Mind - qualia]</ref> זהו מרכיב מרכזי בהסברים [[מטריאליזם|מטריליסטים]] של [[בעיית גוף-נפש]]. מחלוקות רבות ניצבות סביב קיומם או שלילתם של מאפייני קווליה.
 
===אינטנציונליות===
{{להשלים}}
בני אדם הם יצורים גשמיים ועל כן הם נושא לניתוח ותיאור של [[מדעי הטבע]]. מאחר שתהליכים מנטלים קשורים, בדרך זו או אחרת, לתהליכים גופניים, לתיאורים שמספקים מדעי הטבע יש תפקיד חשוב בפילוסופיה של הנפש. תחומים מדעיים רבים חוקרים תהליכים הקשורים למנטלי: [[ביולוגיה]], [[מדעי המחשב]], [[מדעי הקוגניציה]], [[קיברנטיקה]], [[בלשנות]], [[רפואה]], [[פרמקולוגיה]] ו[[פסיכולוגיה]].
===נוירוביולוגיה===
הבסיס התאורטי של ביולוגיה הוא בעיקרו מטריאליסטי. נושאי המחקר הם בראש ובראשונה תהליכים פיזיקליים אשר אמורים להיות בסיס לפעילות מנטלי ולהתנהגות. ההצלחה הגוברת של הביולוגיה בהסבר תופעות מנטליות מאששת את הנחת היסוד שלה על פיה לא יכול להיות שינוי במצבים מנטלים ללא שינוי בתהליכים מוחיים.
 
[[נוירוביולוגיה]] כוללת ענפים רבים אשר עוסקים ביחס בין המנטלי ובין מצבים ותהליכים פיזיקליים. ה[[נוירופיזיולוגיה]] חוקרת את היחס בין תהליכי [[תפיסה]] וגירויים. [[מדעי המוח]] הקוגניטיבים חוקרים את הקשרים בין תהליכים מנטלים ותהליכים מוחיים. [[נוירופסיכולוגיה]] מתארת את התלות של כישורים מנטלים באזורים אנטומים מסוימים במוח. [[ביולוגיה התפתחותית]] חוקרת את היווצרות והתפתחות מערכת העצבים האנושית ומתארת גם את ה[[אונטוגנזיה]] (תהליך התפתחות ה[[עובר]]) וה[[פילוגנטיקה]] של התפתחות תופעות מנטליות החל מהשלבים הפרימיטיבים ביותר. [[ביולוגיה אבולוציונית]] מטילה מגבלות על תאוריה של הנפש כמנגנון מבוסס [[גן (ביולוגיה)|גנים]] של [[ברירה טבעית]]. הביולוגיה האבולוציונית לא מתירה קפיצות בתהליך ההתפתחות של מערכות נוירונים אלא רק התקדמות בצעדים קטנים לאורך תקופות ארוכות. החל מ[[שנות השמונים של המאה ה-20]], טכנולוגיות של [[הדמיה מוחית]], כמו [[FMRI]], הגדילו בצורה ניכרת את הידע אודות עבודת המוח. השאיפה היא לתאר בצורה מקיפה תהליכים מוחיים ביחס לתהליכים מנטליים.
* [[ג'ונתן מילר]] (עורך), '''מחשבות על מחשבות''', תרגום: [[מאיר ויזלטיר]], [[הוצאת עם עובד]], 1986.
* [[ישעיהו ליבוביץ]], '''נפש ומוח - יסודות הבעיה הפסיכופיזית''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2005.
* קיית קמפבל, '''גוף ונפש''', עריכה, פתח דבר והשלמות מאת [[ישעיהו ליבוביץ']], תרגום: יורם נבון , [[הוצאת מאגנס]], 1983.
* [[ריצ’רד ‬טיילור]], '''מטאפיזיקה''', תרגמה מאנגלית: [[יעל כהן (פילוסוף)|יעל כהן]], ירושלים: אדם, 1983. ‬
* [[אנטוניו דמסיו]], '''השגיאה של דקארט: רגשות, היגיון והמוח האנושי''', תרגום: דפנה בנאי, חולון: [[כנרת זמורה-ביתן דביר#הוצאת כנרת|הוצאת כנרת]], 1998. ‬