פנחס שיפמן (משפטן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
== קורות חייו ==
פנחס שיפמן נולד ב[[ירושלים]] בשנת 1944 להוריו אטל ונחום שיפמן. הוא קיבל תואר ראשון במשפטים מן [[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטההאוניברסיטה העברית בירושלים]] בשנת 1967{{הערה|{{דבר||רשימת מקבלי התארים באוניברסיטה בירושלים|1967/01/27|01204}}}} ותואר שני מאותה אוניברסיטה ב-1969{{הערה|{{דבר||רשימת מקבלי תארים באוניברסיטה העברית בירושלים|1969/06/23|00601}}}}. בשנים 1965-{{כ}}1970 היה חבר מערכת "דעות - בטאון האקדמאים הדתיים בישראל".
 
שיפמן התמחה בין השנים 1966-67 בבית המשפט העליון אצל ממלא מקום הנשיא השופט משה זילברג ובמקביל שימש כמתרגל בפקולטה למדעי החברה של פרופ' קלינגהופר. לאחר מכן שימש, החל משנת 1968, כאסיסטנט של פרופ' זילברג (ויותר מאוחר של פרופ' זאב פלק) בדיני משפחה בפקולטה למשפטים. בשנת 1972 הגיש את עבודת הדוקטור על ספק קידושין במשפט הישראלי, ובשנת 1973 מונה למרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בשנת 1977 מונה למרצה בכיר, בשנת 1984 לפרופסור-חבר ובשנת 1989 לפרופסור מן המניין. כמו כן שימש מרצה אורח ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], בית הספר למשפטים על שם קרדוזו ואוניברסיטת מיאמי, וכנשיא [[המרכז האקדמי למשפט ועסקים]] ב[[רמת גן]].. {{הערה|1=[http://www.clb.ac.il/law/staff.htm?id=27&p=4 פנחס שיפמן] באתר [[המרכז האקדמי למשפט ועסקים]]}}
 
שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה אזרחית של [[דיני משפחה בישראל]] הן בתחום הזוגיות והן בתחום יחסי הורים וילדים, לרבות הטכניקות המלאכותיות של ההולדה. מושגי יסוד בתחום המשפחה, כגון תחליפי נישואין ותחליפי גירושין, הזכות להיות הורה והזכות שלא להיות הורה, הורה בעל-כרחו, [[פונדקאות]] ותחלופה, לקוחים מתוך כתביו. במחקר מקיף הציע הנהגה כוללת של נישואין אזרחיים הן ממה שמתחייב מזכויות האדם והן מתוך גישה דתית היוצאת נפגעת דווקא במצב הנוכחי המשמש זרז לאלטרנטיבות שונות לדין הדתי.
שורה 18:
 
ספריו ומאמריו מצוטטים פעמים רבות בפסיקת [[בית המשפט העליון]], והשפיעו רבות על עיצובה של הפסיקה בתחומים שונים, ובין היתר כלפי [[נישואים אזרחיים]]. ספרו "שפה אחת ודברים אחדים - עיונים במשפט, הלכה וחברה", יצא בהוצאת מכון שלום הרטמן, אוניברסיטת בר-אילן, וכתר-ספרים. ספר זה מתריע שהשיח הישראלי לוקה בכך שהוא יוצר מחיצה מלאכותית בין השפה הדתית-הלכתית לבין השפה המוסרית-אזרחית ומעמיד אותן כזרות זו לזו.התרחוקתה של המערכת האזרחית מן השפה הדתית מגבירה את הניכור בינה לבין הציבור הדתי וגם ההלכה משלמת מחיר כבד: הפקעת המוסר מן התודעה הדתית, שכביכול נועדה להגן עליה מפני ביקורת חיצונית, מעוותת את פסיקת ההלכה, מעמיקה את המשבר הדתי ומציבה את הציבור הדתי על פרשת דרכים שבה עליו להחליט אם פניו ללאומנות השואבת לגיטימציה מסמלים דתיים, לחילוניות המנוכרת לדת או לפונדמנטליזם חרדי ופשטני. הספר קורא להפלת המחיצות שבין דת למוסר ובין הלכה למשפט לשם יצירת שיח משותף.
בשנת 2013 הוענק לפרופ' שיפמן תעודת כבודהוקרה מארגון "מבוי סתום" על ספרו ועל פועלו למען מעוכבות-גט.
 
== חייו הפרטיים ==