הבדלים בין גרסאות בדף "המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה"

המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל נוסדה בשנת [[1919]], שנתיים לאחר [[הפיכת אוקטובר|המהפכה הרוסית]], בתור "[[מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית]]" (מפס"ע), על ידי קבוצת המיעוט השמאלני של מפלגת [[פועלי ציון]] שלא רצו להצטרף ל[[אחדות העבודה]]. השתתפה בשם "מפלגת פועלי ציון השמאלנים" בוועידת היסוד של [[ההסתדרות הכללית|ההסתדרות]] ([[1920]]). בשנת [[1922]] שינתה את שמה לפק"פ – פאַלעסטינישע קומוניסטישע פרטײַ. בחירת השפה לא הייתה מקרית - היא נבעה מ[[אנטי ציונות|שלילת הציונות]], ש[[תחיית הלשון העברית]] הייתה אחד מעיקריה. מאז היווסדה ראתה המפלגה בציונות תנועה [[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקציונית]] ולא תנועת [[אמנציפציה|שחרור]].
 
ב-[[1923]] אימץ קונגרס המפלגה הצעה שגינתה את הציונות כ"תנועת [[בורגנות|בורגנים]] יהודים המשרתים את ה[[אימפריאליזם]] הבריטי", והביעה תמיכה בתנועה הלאומית הערבית שנלחמת בו. עקב כך זכתה המפלגה בחברות ב[[קומינטרן]] (איגוד המפלגות הקומוניסטיות הבינלאומי שנשלט על ידי ברית המועצות). המפלגה התמודדה בבחירות להסתדרות, בשנת 1923, וקיבלה 426 קולות מתוך 6,326 קולות בסך-הכול, כ-13% מהקולות.
 
בשנת [[1924]] הוצאה המפלגה משורות [[ההסתדרות הכללית]] וצורפה ל[[קומינטרן]] (הארגון ה[[עולם|עולמי]] של ה[[מפלגה|מפלגות]] ה[[קומוניזם|קומוניסטיות]]) כסקציה של הארגון בפלשתינה.
3,933

עריכות