נין ג'וטסו – הבדלי גרסאות

בית הספר הגדול והידוע ביותר לנין ג'יטסו הנו "[[בוג'ינקאן]]" (bujinkan), בראשותו של דר. [[מאסאקי האצומי|מאסאקי האצוּ‏מי]], הסוֹקֵ‏ה (ראש שיטה) ה-34 בשושלת ראשי שיטות הנינג'יטסו. האצומי קיבל את אוסף השיטות מ[[טאקמאצו]], וכיום יש עוד שני בתי ספר רשמיים ומכובדים שיצאו מטאקמאצו: [[גִ'ינֶן קאן]]- בית ספרו של מנקה ו[[גֶנבּוֹקאן]] בית ספרו של טנמורה. בתי ספר אלו מאחדים תשע שיטות (רִיוּ) אשר הועברו בירושה לטאקמאטצו.

ל[[ישראל]] מקום חשוב בהיסטוריה המודרנית של הנין ג'וטסו. המערביים הראשונים אשר נחשפו ל[[אמנות לחימה]] זו היו [[דורון נבון]] ו[[דני וקסמן]], שני ישראלים שהגיעו ליפן בתחילת [[שנות ה-60]] במטרה ללמוד [[ג'ודו]]. דורון נבון היה המערבי הראשון שקיבל התואר [[שיהאן]] (תואר כבוד שפרושו מומחה או בכיר).

הנין ג'וטסו פותח על ידי קבוצת [[סמוראי|סמוראים]]ם, בעיקר ממחוזות ה[[איגה (מחוז)|איגה]] וה[[קוגה (מחוז)|קוגה ]] ביפן. ה''שינוֹ‏בי'' (המילה המקורית לתאור הנינג'ה) ניראו בעין העם כלוחמים לא סדירים, סיירים ו[[מרגל|מרגלים]]ים, והיו מוכרים בעיקר בזכות יכולות הולכת השולל וההתגנבות שלהם‏‏<ref>‏מוזכר ב[http://iganinja.jp/en/about/ninja.html "מהי הנינג'ה?"], באתר מוזיאון האיגה ביפן‏</ref>. לאורך ההיסטוריה היו קיימים מספר בתי ספר או שיטות (הידועים כרִיוּ: זרם רעיוני או תפיסה) שלימדו גרסה מסוימת של נין ג'וטסו. הארגון בוג'ין קאן מלמד עירוב של תשעה מבתי ספר אלו.

הקאטות משמרות תרחישי לחימה של מצבים רבים. יש יותר מארבע מאות קאטות בתשע השיטות המרכיבות את הבסיס לידע של בתי הספר שיצאו מטקמצו ולרובן יש ווריאציות ידועות — אלפי קאטות.{{הערה|נלקח ברשות מאתר [http://www.akban.org אקבן]}}.