רב יהודה – הבדלי גרסאות

נאמר בתלמוד שרב יהודה היה אדם [[צניעות (יהדות)|צנוע]], שלא הסיר את גלימתו, עם חוטי הציצית המוטלים בה, במשך כל היום.<ref>{{בבלי|מנחות|מג|א}}.</ref>

 

 

רב יהודה עסק גם בהלכות [[ניחום אבלים]] ואף קיים בעצמו הלכות אלו בפומבי. הוא פסק, ש[[מת]] שאין לו מנחמין (פירוש [[רש"י]]: שאין מי שיתאבל עליו) - הולכין עשרה בני אדם ויושבין במקומו. כאשר בשכונתו של רב יהודה נפטר אדם, ולא היו לו קרובים שיתאבלו עליו, אסף רב יהודה עשרה אנשים ל[[מניין]], והם ישבו במקומו של המת. לאחר שבעה ימים נראה המת לרב יהודה ב[[חלום]] ואמר לו: "תנוח דעתך שהנחת את דעתי".<ref>{{בבלי|שבת|קנב|א}}.</ref> תלמידו של רב יהודה, [[רחבא דפומבדיתא|רחבה]] (בעל נינתו [[חומא]]) מסר בשמו: "כל הרואה המת ואינו מלווהו - עובר משום{{הערה|{{תנ"ך|משלי|יז|ה.}}.}} לועג לרש חרף עושהו".{{הערה|בהמשך שם: "ואם הלווהו מה שכרו? אמר [[רב אסי]]: עליו הכתוב אומר: מלוה ה' חונן דל ({{תנ"ך|משלי|יט|יז}}.) ומכבדו חונן אביון ({{תנ"ך|משלי|יד|לא.}}) {{בבלי|ברכות|יח|א}}.}}