הבדלים בין גרסאות בדף "מקרו-כלכלה"

הוסרו 27 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
אין תקציר עריכה
(שיפור קל של ניסוח קלוקל)
מ
{{לשכתב|מכיל שגיאות, ניתוח היסטורי ירוד}}
'''מקרו-כלכלה''' היא תחום ב[[כלכלה]] שעוסק בניתוח של המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו, כמו צרכנים , יצרנים או משקי בית, המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות ה[[מיתון|גיאות והשפל]] הכלכליים, בקביעת גודלו של [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], היקף ה[[תעסוקה]] וה[[אבטלה]], במדידת שינויים ב[[אינפלציה|רמת המחירים]] הממוצעת, ב[[מאזן תשלומים]] וב[[צמיחה כלכלית]]. זאת לעומת תחום ה[[מיקרו-כלכלה]], העוסק בניתוח פעילותם של פרטים במשק, כגון צרכנים, יצרנים ומגזרים. המקרו-כלכלה מאפשרת בחינה וניתוח של משתנים כלכליים אשר בעזרתם ניתן להשפיע בצורה זו או אחרת על מטרות של מדיניות כלכלית כגון צמיחה, יציבות מחירים, תעסוקה מלאה, ומאזן תשלומים קביל וריאלי.
 
== התפתחות התאוריה המקרו-כלכלית==
עד [[שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]], מרבית הניתוחים הכלכליים התרכזו בתחום המיקרו-כלכלה, בתחום הפרטני, ולכלכלה ברמה המשקית התייחסו כמצרף של פרטים. בעקבות [[השפל הגדול]] שהאפיל על כלכלת התקופה, ולאחר פיתוח הרעיון הסטטיסטי של [[הכנסה לאומית]] ו[[תוצר לאומי גולמי|תוצר לאומי]], החל תחום המקרו-כלכלה להתרחב. רעיונותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]], אשר השתמש במודל של [[ביקוש מצרפי]] כדי להסביר את תנודות התפוקה והאבטלה, היוו השפעה חזקה במיוחד על פיתוח תחום זה.
 
אחד האתגרים אשר עמדו בפני [[כלכלן|כלכלנים]] בתקופה זו היה לגשר בין המודלים של המיקרו-כלכלה ואלה של המקרו-כלכלה. מודלים של התנהגות מקרוכלכלית (כגון [[פונקציית התצרוכת]]), שהתבססו על המיקרו-כלכלה, פותחו על ידי כלכלני-מקרו בתחילת [[שנות ה-50]]. אחד הכלכלנים הבולטים הוא הכלכלן ה[[הולנד|הולנדי]]י [[ג'אן טינברגן]] אשר פיתח [[מודל (כלכלה)|מודל מקרוכלכלי]] לאומי מקיף ראשון מסוגו עבור [[הולנד]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], יישם טינברגן את המודל על [[ארצות הברית]] ועל [[הממלכה המאוחדת]]. המודל המקרוכלכלי הגלובלי הראשון, פרויקט ''[[LINK]]'' של [[שותפות וורטון לחיזויים כלכליים]], יוזם בתחילה על ידי [[לורנס קליין]]. על עבודה זו קיבל קליין [[פרס נובל לכלכלה]] בשנת [[1980]].
 
ב[[שנות ה-70]] העלו תאורטיקנים דוגמת [[רוברט לוקאס]] ספקות לגבי תקפותם של מודלים מקרוכלכליים קיינסיאנים, בטענה שהם לא התבססו על הנחות לגבי התנהגות כלכלית של פרטים. עקב הספק שנוצר, פותחה [[כלכלה נאו-קיינסיאנית|הכלכלה הנאו-קיינסיאנית]] אשר הציגה בכלליות מודלים מיקרוכלכליים על מנת לתמוך בפיתוח רעיון המקרו-כלכלה שלהם. עם זאת, ישנם קיינסיאנים המתנגדים לרעיון זה, על פיו יסודות המיקרו-כלכלה חיוניים, אם המודל שימושי בצורה אנליטית.
 
==גישות אנליטיות==
קיימות שתי גישות מסורתיות בתחום המקרו-כלכלה: [[כלכלה קיינסיאנית|הכלכלה הקיינסיאנית]], המתמקדת בביקוש, ו[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], המתמקדת בהיצע. אף אחת מהן, כמובן, אינה יכולה להתעלם לחלוטין מההיבט האחר - זוהי שאלה של דגש בלבד. מרבית האסכולות ברורות למדי בגישתן.
* ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] שמה דגש על ה[[ביקוש מצרפי|ביקוש המצרפי]] על מנת להסביר רמות שונות של אבטלה ו[[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]]. על פי שיטה זו ניתן להפחית את תנודות מחזור העסקים באמצעות [[מדיניות פיסקלית]] (מדיניות תקציבית של הממשלה, המתאימה את רמת ההוצאה הממשלתית למצב המשק) ו[[מדיניות מוניטרית]] (מדיניות [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]], הקובעת את היצע הכסף במשק). הכלכלה הקיינסיאנית המוקדמת גרסה שימוש קבוע בכלי מדינויות אלה על מנת לייצב את הכלכלה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], אך ישנם כלכלנים קיינסיאנים המעדיפים שימוש במדיניות שכר לצורך שליטה ברמות ה[[אינפלציה]].
* "כלכלת צד ההיצע" מתארת בצורה חד משמעית את תפקידיה של המדיניות המוניטרית והפיסקלית. על פי גישה זו, על המדיניות המוניטרית להתמקד אך ורק ב[[מחיר הכסף]] כפי שנקבע על ידי היצע הכסף והביקוש לכסף; ועל המדיניות הפיסקלית להתמקד בגידול ההכנסה עבור [[השקעה|השקעות]] ממשלתיות בהתחשב בהשפעות המיסוי על [[סחר פנים|סחר הפנים]].
 
===האסכולות השונות===
* האסכולה המוניטריסטית, שדוברה הבולט ביותר הוא [[מילטון פרידמן]], טוענת כי [[אינפלציה]] היא לעולם תופעה מוניטרית. היא פוסלת מדיניות פיסקלית מפני שהיא דוחקת החוצה את המגזר הפרטי. היא, אם כן, אינה שואפת להילחם באינפלציה ו[[דפלציה]] על ידי ניהול הביקוש כשם שהכלכלה הקיינסיאנית נוהגת, אלא באמצעות [[מדיניות מוניטרית]], כגון שמירה על שיעור הגידול של היצע כסף קבוע לאורך הזמן.
* ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] חוקרת את משמעויות [[ציפיות רציונליות|הציפיות הרציונליות]]. בבסיסה עמדה הטענה להיעדר יסודות מיקרוכלכליים בכלכלה הקיינסיאנית. האסכולה הופיעה במהלך [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]]. אסכולה זו טוענת כי אין זה הגיוני להכריז כי הכלכלה, בכל זמן נתון, יכולה להיות במצב של חוסר [[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]]. תנודות במשתנים מצרפיים מאפשרות ליחידים להפיק את המירב האפשרי בצורה תמידית בזמן שמידע חדש נגלה לגבי המדינה והעולם כולו.
* [[הכלכלה הנאו-קיינסיאנית]] פותחה חלקית כדי להגיב לכלכלה הנאו-קלאסית. היא שואפת להביא יסודות מיקרוכלכליים עבור הכלכלנים הקיינסיאנים באמצעות הצגה של איך שווקים לא מושלמים מצדיקים את ניהול הביקוש.