לשון נקייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q83464 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מצווה |
||
שורה 12:
במיוחד הקפידו להשתמש בלשון נקייה בעניינים ש'בינו לבינה' (שאגב, גם זה עצמו ביטוי של לשון נקייה) ולהיזהר מ[[ניבול פה]]. כך כתב [[רבי יונה גירונדי]] בספרו "ספר היראה": "כל צד ערווה לא יישמע על פיך, כגון להזכיר 'זונה' או דבר נבלה". ואכן מצאנו שבמקום 'זונה' אמרו "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ" (מסכת כלים כד, טז).
עד כדי כך הקפידו על לשון נקייה בתחום זה של 'בינו לבינה', שיש כאלה שאף נמנעו מלומר "אשתי", ובמקום זה אמרו "ביתי" ({{בבלי1|שבת|קיח|ב}}). ובמקום קיום יחסי מין אמרו: "[[תשמיש המיטה]]" ({{בבלי1|מועד קטן|כד|א}}), "דבר זה" ({{בבלי1|סנהדרין|יט|ב}}), "מילתא" (דבר) ({{בבלי1|נדרים|צא|א}}), "דבר
ואכן [[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ג', פרק ח') מציין כי [[לשון הקודש]] נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי {{ציטוטון|המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי '''כינויים''' מלשונות אחרים}}. כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את איברי הרבייה, שב[[תורה]] יש להם רק כינויים ולא ניתן להם שם משל עצמם. גם בספרות [[חז"ל]] מוצאים סוגים שונים של דימויים לאיברי הרבייה, הלקוחים ממילים שרק מרמזות עליהם, לעתים בהקשר קלוש ביותר. כגון: "פנים" ({{בבלי1|גיטין|עו|ב}}), "אותו מקום" ({{בבלי1|נדרים|כ|א}}), "בשר" ({{בבלי1|סנהדרין|יט|ב}}), "גבורתו" ({{בבלי1|בבא מציעא|פד|א}}), "פה" ({{בבלי1|יומא|עה|א}}), "עבד" ({{בבלי1|תמורה|ל|א}}), "שמש" ({{בבלי1|נידה|מא|א}}), "עקב" ({{בבלי1|נדרים|כ|א}}), "תורף" ({{בבלי1|ברכות|כד|א}}). במקום [[רחם]] - "אם" ({{בבלי1|סנהדרין|לג|א}}), ו"קבר" ({{בבלי1|סנהדרין|פב|ב}}).
| |||